תיקוף למסמך תוצאות באפיק האורבני - הגדרת הבעיות

שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה!

לפניכם הבעיות באפיק האורבני, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12.

אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם -

אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3

בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה

הבעיות באפיק האורבני:

סביבות החיים של אנשים וקהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית, על פי רוב מתאפיינות בהזנחה, תשתיות פיזיות לקויות, היעדר נגישות לשירותים חיוניים, תעסוקה ומסחר לצד היעדר תשתיות ומנגנונים המאפשרים לתושבים לפעול ולהיות מעורבים בתכנון ועיצוב המרחב הפיזי - חברתי. משתנים אלה מגבירים את אי השוויון ופוגעים באיכות החיים, במוביליות, בקיימות ובחוסן של קהילות אלה. יצירת סביבות חיים איכותיות היא התשתית לקידומן של קהילות מיטיבות.

החסמים המערכתיים לפתרון הבעיה באפיק האורבני:

1. היעדר תשתיות המאפשרות לתושבים להשפיע על תכנון ועיצוב המרחב בו הם חיים. במרבית הרשויות אין חובה להקים ועדי שכונות, אין מנהלים קהילתיים ולפיכך אין נגישות למעורבות של תושבים. כמו כן, חסרה הגדרה של מה הן תשתיות למעורבות תושבים ברמת הרשות. אין חובה ואין מנגנונים לקיום תהליכי שיתוף ציבור ומעורבות תושבים בתכנון ופיתוח הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. לכן, על פי רוב נמצא ששיתוף ציבור מאופיין בעיקר בהנגשה או יידוע – וגם זה לקראת סוף התכנון. כמו כן, אין שקיפות ציבורית ויש קושי בהנגשת מידע וזכויות.

2. חוסר תיאום והיעדר תהליכי שותפות בין הגופים השונים וכלל השחקנים בזירה התכנונית. ברמה הלאומית וברמה המקומית. היעדר הגדרה מוסכמת ומיצוב של המרכיב החברתי כרכיב חיוני ומשמעותי בתכנון ופיתוח מרחבי. המרחב הציבורי ותפקידו אינם נתפסים כתשתית קהילתית. אין תפיסה מוסכמת על הצורך במנגנונים ונהלים מחייבים הלוקחים בחשבון את המרכיב החברתי בתכנון ופיתוח. פער בין הטיפול בצרכים המיידיים לבין צרכים עתידיים (התכנון הנוכחי מדבר על העתיד בלבד).

3. תהליכי ההתחדשות עירונית בישראל מבוססים אך ורק על הצורך בתוספת של יחידות דיור, אינם כוללים יעדים חברתיים ומתקיימים אך ורק במסגרת פעילות השוק החופשי[1]. בין היתר הם חסרים התייחסות לתושבים שוכרים ולאוכלוסיות מוחלשות ופגיעות.

[1] מודל ההתחדשות העירונית הקיים מבוסס במלואו על פעילות השוק החופשי ומונע משיקולים כלכליים בלבד, כאשר המדינה נמנעת מהשקעה ציבורית ומלקיחת אחריות על שיקום אזורים בנויים הזקוקים להתחדשות. מתוך: גבע, י. ורוזן, ג. (2019). תוצאות מרחביות-חברתיות של מיזמי "פינוי-בינוי": בתים מבפנים. תכנון, 16(1), 201 – 224.