שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה!
להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש.
האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות?
(יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות).
אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3
בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה
התערבויות ודרכי פעולה להתמודדות עם בעיות ולהתמודדות עם החסמים
ברמת קהילה
1. פיתוח מנגנונים לשיתוף ציבור איכותי: מנגנונים ופרקטיקות המאפשרות שיתוף מלא של הציבור בפעולות הנעשות בתחומי הקהילה, באופן המייצר אמון ופעולות הדדיות לקידום הקהילה בכל התחומים.
2. ייצוג והשפעה של כלל התושבים בשכונה: יצירת קבוצות משימה/ ועדות בשכונה בתחומים השונים הנוגעים לחייהם של התושבים, תוך הקפדה על גיוון וייצוג של כלל האוכלוסייה בשכונה.
3. אקטיביזם קהילתי: הקמת קבוצות אקטיביסטיות בתחומים המשמעותיים לתושבי השכונה, תוך ניסיון לגייס קבוצות מגוונות של תושבים מכלל שכבות האוכלוסייה בשכונה – בעיקר תושבים שנשארים לרוב בצללים, יצירת חוויות הצלחה וקידום יעדים ברורים ומציאותיים. קורסי פעילים מתמשכים ומתחדשים לגיוס תושבים לפעילות קהילתית, הכשרת תושבים ליזמות קהילתית ואקטיביזם והקצאת תקציבים למימוש היוזמות הקהילתיות.
4. מנגנונים קהילתיים לערבות הדדית: הקמת מנגנונים קהילתיים שיאפשרו מעורבות וערבות הדדית למען חברי הקהילה בחירום ובשגרה: ועדת חירום, בישול ליולדות, סיוע לקשישים ולעולים חדשים, משפחות מאמצות וכד'.
5. ייצוג והשפעה של כלל התושבים בשכונה: יצירת קבוצות משימה/ ועדות בשכונה בתחומים השונים הנוגעים לחייהם של התושבים, תוך הקפדה על גיוון וייצוג של כלל האוכלוסייה בשכונה.
6. הנגשת המרחב הציבורי: הנגשת הידע, השירותים והמרחב החברתי-קהילתי לכלל האוכלוסיות בשכונה, היכרות עם נרטיביים תרבותיים וחברתיים שונים של האוכלוסיות בשכונה ויצירת מרחב מאפשר לכולם.
7. שמירה על הסדר במרחב הציבורי: הגברת האכיפה על מקרי אלימות וונדליזם במרחב הציבורי, שיפור תשתיות הניקיון וכן תשתיות פיזיות במרחב הציבורי הן מבחינת הנראות והן מבחינת האיכות. עבודת רחוב בכלל איזורי השכונה, חיזוק השייכות לשכונה על ידי מבצעי ניקיון ושפ"ה שכונתיים, גאווה מקומית, משמר שכונתי וסיירת הורים.
ברמת הרשות
1. תכנית אב לקידום קהילתיות ברשות: הקמת מנגנון רשותי העוסק בענייני קהילה באופן חוצה אגפים, מתכלל את הפעולות הנעשות ברשות הן מבחינת המערכת העירונית והן מבחינת כלל השחקנים הפועלים ברשות. מיקוד הכוחות העוסקים ברשות בתחום החברתי -קהילתי, יצירת שפה משותפת, עבודה על מטרות משותפות ופעולות משותפות שמקדמות יחד, כל שחקן בתחומי העשייה שלו, קהילה מיטיבה. הגדלת כח האדם העוסק בעבודה קהילתית.
2. מיפוי קהילתי והקמת מאגר נתונים שכונתי מעודכן: מיפוי נתונים בכלל ההיבטים הנוגעים לחיי התושבים והקמת מאגר מאורגן ומעודכן שיסייע הן לרשות והן לתושבים לבסס את העבודה הקהילתית על נתונים רלוונטיים ועל הצרכים של התושבים.
3. שקיפות מצד הרשות : תפיסה ערכית ופרקטיקות המאפשרות שקיפות מלאה של הרשות אל מול התושבים.
ברמה הלאומית
1. קידום מדיניות, זרועות ביצוע ופרויקטים שתפקידם לטפח קהילות: מדיניות המסייעת לקהילות מסוגים שונים לקדם תהליכי פיתוח, תכנון והתארגנות קהילתית, בכדי שהן תוכלנה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות הנוגעים להן, תוך מימוש הפוטנציאל והכוחות הטמונים בהן.
2. קידום מדיניות ופרויקטים הרואים בקהילה זרוע לקידום מגוון נושאים: הקהילה יכולה לשמש כלי ביצוע מרכזי עבור המדינה ביישום תכניות ממלכתיות ובהשגת מטרות מדינתיות.
ברמת הרשות - תכנית אב לקידום קהילתיות ברשות:
אני מציע להדגיש שזו תהיה הגדלה של כח האדם העוסק בעבודה קהילתית, בנוכחות מוגברת במרחב הציבורי בשכונות.
ברמת הקהילה:
עבודת הרחוב מופיעה כרגע רק בסעיף שמירה על הסדר החברתי ובהקשר אליו. אך זוהי פרקטיקה לא-פורמלית, שונה במהותה מנוכחות מפקחת של אכיפה משטרתית. אני מציע שהיא תתבטא גם בסעיפים של הייצוג והשפעה של כלל התושבים, ובאקטיביזם הקהילתי, כמפתח ליצירת קשר, דיאלוג פורץ דרך ומעורבות של אוכלוסיות שנמצאות לרוב בצללים ושהממסד מתקשה לתקשר איתן.
יישר כוח על ריכוז דרכי הפעולה עד כאן.
ממליץ מאוד להוסיף:
קידום שיתופי פעולה בין-ארגוניים ברמת הקהילה וסביבתה וברמה הלאומית וכן בין-תחומי ידע הרלוונטיים לפיתוח קהילתי - כולל הידע ההתנסותי מהשטח.
בברכה
יוסי כורזים
ברמת הרשות
4. פרויקטים בגישת קולקטיב אימפקט מקומי: פרויקטים חברתיים המשותפים למספר ארגונים ולרשות. העצמת הפעילות החברתית, חיזוק הארגונים העשייה ותחושת השליחות המשותפת