תיקוף למסמך תוצאות באפיק הכלכלי - דרכי פעולה

שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה!

להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש.

האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות?

(יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות).

אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3

בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה

התערבויות ודרכי פעולה לפתרון הבעיה ולהתמודדות עם החסמים

ברמת הקהילה

1. לובי בנושא הכלכלה המקומית: הקמת גוף אקטיביסטי בתחום הכלכלי-חברתי של אנשי מקצוע ותושבים, הפועל הן בתוך הרשות והן ברמה המדינית לקידום כלכלה חברתית, לשיתוף התושבים, לפיתוח הזדמנויות ועוד.

2. תשתיות לפיתוח עסקים ושירותים בקהילה, עבור אנשי הקהילה, כגון: מרחבי עבודה משותפים, מרכזים מרובי שימושים של מסחר ושירותים, תשתיות תקשורת, וקרנות למתן הלוואות.

3. יצירת היצע של מקומות תעסוקה הנשענים על משאבי הקהילה: החיפוש אחר תעסוקה מתאימה מייצר קהילתיות, בונה רשתות של קשרים ומייצר, לצד הזדמנויות כלכליות, גם עירוניות קהילתית יותר, ומקומות מפגש לחברים. בקהילה לא מתקיימת הפרדה חדה בין התפקודים השונים: לצד ההכנסה הנוספת נוצר גם מרחב קהילתי עירוני מזמין ונבנית קהילה חדשה שבתורה עשויה לספק הזדמנויות נוספות לכל הקהילה ולא ליזמים בלבד.

4. עידוד יזמות כלכלית מקומית: תמיכה וליווי עסקים קטנים ובינוניים ופיתוח הארגונים הפיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ובמתודולוגיות עסקיות חדשניות ופרו-חברתיות כדי לתרום לחברה ולפתור בעיות כלכליות-חברתיות.

5. עידוד ופיתוח סחר חליפין וכלכלה שיתופית בקהילה. פיתוח מודלים כלכליים המאפשרים יצירת ערך של הדדיות בין חברי הקהילה, מקטינים את התלות במשאבים חיצוניים, ובכך גם את טביעת הרגל האקולוגית. פיתוח מודלים של סחר חליפין המבוסס על קשר בלתי אמצעי בין אזרחים ("peer to peer"), הצורכים או מוֹכְרים מוצרים ושירותים האחד מהשני. פלטפורמות המאפשרות למשתמשים בהן לייצר, להפיץ, לקיים מסחר, לצרוך מוצרים ושירותים ולקיים פעילויות ציבוריות שונות באמצעות מערך פתוח ומגוון רחב של עמיתים ובכלל זה אנשים וארגונים.

6. הקמת קואופרטיביים שכונתיים: הקמת מיזמים עסקיים קהילתיים המשותפים לחברי הקהילה, מאפשרים לה להתקדם הן ברמה קהילתית והן ברמה הכלכלית, ולנהל את הכלכלה שלה באופן משותף ודמוקרטי.

7. פיתוח יכולות ופלטפורמות לסחר חליפין במרחב הדיגיטלי: שיתוף, החלפה, השאלה, מסחר, השכרה או מתנה ברשת האינטרנטית. טכנולוגיה המאפשרת יצירת קשר ישיר ללא עמלת תיווך המבוססת על אמון, בעוד שהקשר הישיר בין העמיתים העוסקים בסחר חליפין מאפשר ליזמות פרטית לצמוח ואף לקבל את תמיכת הקהילה. יזמוּת זו יוצרת תנאים חדשים למימוש עצמי ולרווחה חברתית.

8. יצירת קהילות עסקים קטנים ורישות (נטוורקינג-Networking): יצירת מרחב ורישות (נטוורקינג) דיגיטלי ואחר לקידום דיאלוג, שיתופי פעולה, והרחבת הזדמנויות עסקיות. במקרים רבים עסקים קטנים מתקשים לבצע את כל משימות ניהול העסק בכוחות עצמם, והם זקוקים למעטפת תומכת בתחומים לוגיסטיים, כלכליים-עסקיים, משפטיים, שיווקיים, זיהוי הזדמנויות, פיתוח עסקי.

9. יצירת פלטפורמות למימון חברתי, כולל מימון פעילות חברתית-כלכלית על ידי חברות עסקיות: הקמת, חיזוק והנגשת גופים קהילתיים המעניקים לחברי הקהילה הלוואות בסדרי גודל קטנים ובינוניים לצורך קידום תעסוקה בעסקים זעירים. האשראי מוענק ללא ביטחונות ושעבודים וכמעט ללא דרישות בנקאיות ניהוליות כלשהן. שיטת ההלוואה מתבססת על חוגי לווים ומלווים בעלי ערבות הדדית ביניהם.אמון וקשר בין קבוצות לווים ממלאים את מקומן של הפרוצדורות הבנקאיות המקובלות. חשיפה והכרות עם שיטות שונות של "גיוס המונים".

10. עידוד מימון פעילות חברתית-כלכלית על ידי חברות עסקיות: עידוד מימון פעילות חברתית כלכלית על ידי חברות עסקיות הפעילות בקהילה. כגון: הקמת חברות השקעה בתחומים אלה, המנפיקות אג"ח חברתי, וקידום אחריות תאגידית.

ברמת הרשות המקומית

1. קידום מדיניות ומגנונים רשותיים, המעודדים פיתוח כלכלי מקומי

יצירת שיתופי פעולה ומדיניות הוליסטית בין יחידות רשותיות שונות: כלכליות-עסקיות, קהילתיות-חברתיות, תכנון ובנייה ועוד.

יצירת זיקה בין התחדשות עירונית ותכניות תכנון ובנייה לבין המרחב העסקי, כהזדמנות לפיתוח עסקי כלכלי וקהילתי בפרויקטים כגון: עירוב שימושים בפרויקטים של התחדשות עירונית; הסבת מבנים קיימים שנעשה בהם שימוש מינימלי לטובת שימושים עסקיים; מיתוג מחדש של מרחבים עסקיים (למשל, ככאלה הפועלים על-פי עקרונות קיימותיים).

קידום חשיבה משותפת בין בעלי העסקים, התושבים והרשות המקומית באופן פונקציונאלי ומיטיב עם בעלי העסקים והסביבה ושיתוף מִנהלים קהילתיים ותושבים שחיים בקרבת מקום – עשויים ביחד לייצר הזדמנויות למיזמים עסקיים חדשים לקידום התושבים והקהילה. קשר אינהרנטי בין מעגלי הקהילות, הרשות המקומית והאזור, כמו השתתפות ציבורית בדיונים ובהחלטות על קידום יוזמות עסקיות במרחב הקהילתי, עשויים לקדם איזונים ובלמים, ואת המרחב הקהילתי המשותף. לשותפות מסוג זה עשויה להיות השפעה גם על קידום סחר הוגן.

רישות עסקי, רשותי ואזרחי, פורום כלכלי הכולל אנשי מקצוע ותושבים לטובת פיתוח כלכלה מקומית. יצירת קהילות עסקים קטנים המקיימים שיתופי פעולה ותמיכה הדדית. הקמת רשתות של קהילות עסקים לתמיכה הדדית, ייעוץ, שיווק, החלפת מידע וידע, רכישות משותפות, התוויית כללים לסחר הוגן ועוד; העמדת חללי עבודה ציבוריים משותפים לטובת פעילות משותפת של קהילות עסקים.

בניית שירותים פיננסיים קהילתיים עצמיים, כמו מטבע וקרנות אשראי לעסקים; סיוע פיננסי לעסקים.

פיתוח וקידום יוזמות תושבים בתחום הכלכלי והקמת מרכזים עירוניים ושכונתיים להנגשה ולפיתוח הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות.

קידום אוריינות עסקית מקומית: הנגשת הידע, ההכשרה, הסיוע והליווי בהקמת עסקים קטנים, ייעוץ תעסוקתי וכלכלי: הכשרות בניהול עסקים – לרבות עסקים זעירים או ביתיים - כולל ליווי של מנטורים;

מדיניות ותכניות המקדמות רכש וצריכה מקומית: מול הרשות עצמה (העדפה של עסקים מקומיים במכרזי הרשות), מול מוסדות עוגן ברשות (מוסדות לימוד, בתי"ח, מרכזי פנאי ותרבות כמו מתנ"סים ועוד), ומול התושבים – קמפיינים לעידוד צריכה מקומית וכד';

קידום מדיניות ותוכניות המעודדות התארגנות עסקית שיתופית: עבודה קהילתית מעודדת השתתפות פעילה של אנשים בהחלטות הנוגעות לחייהם, והקואופרציה משמעה בעלות משותפת, ניהול משותף וחלוקת רווחים שוויונית במקום העבודה.

פיתוח אזורי תעשייה ומרכזים מסחריים: ציפוף מרקמים בסביבות מגורים ותעשייה כאמצעי לצמצום היוממות והתלות בכלי רכב; קרבה גדולה יותר של העובדים למקום העבודה וחיזוק הקשר בין התעשייה לשירותים עירוניים ומסחריים; איזון כלכלי (כלומר, העשרת מגוון השירותים ויצירת מקומות עבודה במרחב העירוני, תוך קידום חלוקת משאבים מאוזנת בין רשויות). קידום תכניות שיתוף פעולה בין רשויות ואזורי תעשייה.

מדיניות ותוכניות לקידום תעסוקה: על הרשות המקומית לסייע לחברי הקהילה להשתלב בשוק התעסוקה. הצעת הכשרות תעסוקתיות, קורסים לפיתוח ידע מבוקש מותאם לאוכלוסיות שונות. הנגשת מקומות ואפשרויות תעסוקה ועוד.

מדיניות ותוכניות לאוריינות פיננסית של חברי הקהילה קורסים והכשרות לתושבים בנוגע לכלכלה חברתית מקומית, חינוך פיננסי.

ברמה הלאומית

1. מדיניות המקדמת כלכלה מקומית מקיימת. אימוץ ההכרה המקובלת בעולם כי עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה והשגשוג לכלכלה הלאומית. פעולות לחיזוק הכלכלה המקומית כמהלך אסטרטגי, באמצעות הסדרי חקיקה תומכים והפניית תקציבים לפיתוח, חיזוק הכלכלה המקומית באמצעות עסקים קטנים על-ידי עידודם בחקיקה שמטרתה להציע פתרון לחסמים לפיתוח עסקים קטנים, וכן חקיקה שמטרתה לפתח מקורות ומשאבים חדשניים והשקעות הון לעסקים קטנים.

2. יצירת שותפות בין אגפי הכלכלה והקהילה, שפה משותפת ופיתוח ידע מקצועי בתחום הכלכלי-חברתי. בניית אסטרטגיה מדינית בתחום, הקצאת משאבים, עיגון חקיקה ותקנים נדרשים לקידום התחום.

3. כללים וחוקים התומכים בהשתתפות קהילתית פעילה בתהליכי קבלת החלטות. השתתפות ציבורית בעיצוב שירותים, עסקים ותעשייה מבלי לוותר על אמות מידה של איכות, היגיינה ובריאות הציבור. חיזוק מעורבותם של עובדים סוציאליים קהילתיים בקידום מדיניות כלכלית.

4. גיבוש מודל אינטגרטיבי רב מגזרי להשקעה קהילתית-כלכלית וקביעת קריטריונים להשקעה חברתית; חיבור בין עסקים זעירים וקטנים לעסקים גדולים (מנטורים) ועוד.

5. קידום תכניות לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות: ייזום וקידום תכניות לקידום יכולות ותעסוקה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כולל: תכניות סיוע לבעלי עסקים קטנים, ייעוץ וליווי עסקי, תכניות לעידוד יזמות עסקית, מעטפת שירותים עסקיים, המוצעים במחירים מסובסדים.

6. קביעת מדדי תהליך ותוצאה לכלכלה חברתית: פיתוח מערכת של ניטור ובחינה שיטתית של תהליכים, תוצאות ומדדים, במחקרי הערכה מתמשכים. גיבוש מדדים כלכליים שיאפשרו לבחור ולדייק פרקטיקות מיטיבות (BP) שייצרו הצלחות מוחשיות, ולהבין את המנגנונים שהובילו להצלחה.