שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה!
לפניכם התוצאות באפיק הכלכלי, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12.
אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם -
אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3
בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה
התוצאות הרצויות אליהן נגיע בעקבות התערבות באפיק הכלכלי
ברמת הקהילה
קהילה בעלת עוצמה, עצמאות ויכולת כלכלית, המייצרת הזדמנויות כלכליות לכלל קבוצות האוכלוסייה: הזדמנויות תעסוקה ופרנסה הוגנת לתושבים מרקעים שונים, מקומות עבודה יציבים ומשאבים קהילתיים המשרתים את הקהילה, רווחה קהילתית-כלכלית הנובעים משירותים ותשתיות איכותיים, שדרוג כוח העבודה המקומי, שגשוג משותף רחב, אוריינות כלכלית של תושבים ומנהיגים להנעת תהליכים כלכליים.
רישות קהילתי-עסקי המייצר הון חברתי-כלכלי מתפתח: יצירת קהילות מקצועיות ותומכות של עסקים קטנים, קהילות עצמאים.ות וקהילות משותפות לעסקים ולצרכנים, המעודדות התארגנות קהילתית-כלכלית והתורמות לסולידריות קהילתית. דפוסי פעולה קהילתיים המושתתים על דיאלוג, השתתפות ופרואקטיביות קהילתית ויכולת השפעה על המתרחש בקהילה בהיבטיה הכלכליים. זיקות בין עסקים גדולים בבעלות חיצונית לעסקים בבעלות מקומית, קנייה מקומית של תושבים, איגום משאבים קהילתי לתמיכות כלכליות, טיוב נכסים מקומיים לעבודה משותפת שיש לה אימפקט כלכלי. פלטפורמות המעודדות חיסכון לתושבים ומחזקות קשרים קהילתיים.
מודל כלכלי-קהילתי בר-קיימא, מבוסס כוחות פנימיים ושאינו מותנה בתקציבים חיצוניים בלבד, כלכלה מקומית מקיימת, תעסוקה מקומית, ייצור מקומי ורכש מקומי. הבטחת היציבות הכלכלית ועצמאות הקהילה המקומית. פיתוח כלכלי מקומי משתף תושבים מרקעים שונים על בסיס קבוע. יותר עסקים מקומיים, בבעלות מקומית והרחבת בסיס ההכנסה שלהם. חשיפת ומקסום משאבים מקומיים המייצרים רווחה קהילתית-כלכלית ויבוא משאבים נוספים מבחוץ. פעילות כלכלית, שעיקר התועלות שבה נותרות בקהילה.
ברמת הרשות המקומית
רשות מקומית שפיתוח כלכלי-קהילתי על סדר יומה: הטמעה של התפיסה הכלכלית קהילתית בתוך מנגנוני הרשות המקומית. הרשות פועלת כיזם פרואקטיבי לאיתור הזדמנויות כלכליות ואחרות, שיקדמו את הכלכלה המקומית ואת איכות החיים בקהילה. הרשות פועלת לזיהוי נכסיה הייחודיים, למשיכת יזמים ומשקיעים ולהשקעת משאבים ציבוריים מקדמים.
תשתיות רשותיות התומכות בפיתוח כלכלי-קהילתי: תשתיות פיזיות, אנושיות ודיגיטליות התורמות לעידוד, חיזוק ושדרוג הפיתוח הכלכלי-קהילתי המקומי, המרחב הציבורי ומערכת אספקת השירותים ותומכות בפעילות משותפת בין הרשות המקומית לקהילה ו/או לארגון החברה האזרחית ו/או לעסקים מקומיים ו/או למוסדות מקומיים.
ברמה הלאומית
משרדי ממשלה שפיתוח כלכלי-קהילתי על סדר יומם: הטמעת התפיסה הכלכלית קהילתית בתוך מנגנוני הממשל. והקצאת ואיגום משאבים ממשלתיים לתמיכה בקהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית. עבודה בין משרדית ובין אגפית להקצאת משאבים לאומיים וסל שירותים המעודדים תהליכי פיתוח כלכלי-קהילתי ורגולציות ברמת הרשות להטמעה אפקטיבית של משאבים אלה.
להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש.
האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות?
(יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות).
מדידה של תחום הפיתוח הכלכלי-קהילתי היא אחת השאלות המורכבות שאנו עסוקים בהן כל הזמן בתוכנית מעברים. מסכימה עם יוסי שיש צורך בפיתוח ודיוק של המדדים הרלוונטיים ברמות השונות. לטעמי זהו אחד החסמים המשמעותיים לקידום התחום. ביום שנדע למדוד ולכמת את הערך המוסף האמיתי של פיתוח כלכלי-קהילתי, יהיה הרבה יותר קל לרתום את כל השותפים הרלוונטיים לתמוך ולקדם את הנושא, ברמת הקהילה, הרשות וגם ברמה הלאומית.
מציע לקחת את התוצאות צעד קדימה ולהגדיר מדדים קונקרטיים ומדידים. גם אם לא עושים זאת במסגרת המסמך הנוכחי, צריך להדגיש:
א - שיש רמות שונות של תוצרים (OUTPUT, OUTCOME, IMPACT) ושבסופו של דבר האימפקט צריך לבוא לידי ביטוי במונחי תעסוקה והכנסה
ב - תושבים הם קהל יעדי מרכזי וראשי לפיתוח כלכלי קהילתי ומקומי, אבל על מנת למרכז (MAINSTREAM) אותו צריך לשלב גם הזדמנויות פרנסה ותעסוקה לעסקים (מקוןמיים) לארגונים (מקומיים) ולרשות המקומית