%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%941_edited.p

צילום: רגעים – אלכס הובר

ברוך שוגרמן

גרפיקה מצגת שקפים - קהילה מטיבה-30.png

מנהל השירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

ברוך מלווה את מהלך קהילה מיטיבה מראשיתו והוא שותף לכתיבת מסמך היסוד של המהלך בשותפות עם איה ורטהיימר ושמואל ילמה. תפסנו אותו לשיחה קצרה, לפני שהוא פורש לגמלאות בסוף יוני, על המהלך ועל הניסיון שלו בעבודה קהילתית לאורך השנים.

"מהלך קהילה מיטיבה יכול לשנות את ההתייחסות לעולם הקהילות מצד גופים העוסקים במעורבות קהילתית. בפעם הראשונה בארץ אנחנו מנסים למדוד את האפקט החיובי הזה שקהילה מייצרת, ואיך היא מקדמת את כלל החברים בה".

מה אתה ממליץ למי שמגיע לקהילה מבחוץ כדי לסייע לה?

"כשנותנים לחברים בקהילה להוביל, הם כבר יבואו ויספרו מה הם צריכים. למשל, כשהקמנו יחד עם עמותת אג'יק צוותי חוסן וחירום בכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב, בנינו את הצוותים יחד עם התושבים וגילינו שלרשימת הציוד הסטנדרטית שמספקים לצוותים במקומות אחרים צריך להוסיף פריטים שהם ייחודיים למקום: לדוגמה חבלים ארוכים וחזקים, כדי למשוך החוצה את מי שמעד ונפל לבורות הקיימים בשטח. זה צורך שלא היינו מגלים לולא מעורבות התושבים בצוותים".

מה למדת מעבודה עם קהילות במשך השנים?

לפעמים מה שנראה בטווח הקצר ככישלון, יכול להסתמן בטווח הארוך כהצלחה. כשעבדתי כעובד סוציאלי קהילתי בבית שמש סייעתי למאבק תושבים בנושא ביוב שזרם בתעלה פתוחה באחת השכונות. משרד השיכון סירב לטפל במצב משום שאותה שכונה לא נכללה בפרויקט שיקום שכונות פיסי. התושבים עתרו לבג"ץ נגד המשרד, והפסידו. אבל כתוצאה מהמאבק שלהם נוצרה מודעות ציבורית, שגרמה בסופו של דבר למשרד השיכון להיעתר, להאריך את צינור הביוב, לכסות אותו ואפילו לבנות מעליו פארק שעשועים לילדים. כשמובילים תהליך קהילתי יכולים להיות מכשולים בדרך, אבל אסור להתייאש".

לוגו משרד הרווחה, לוגו ג'וינט אשלים ולוג
mayaep@rashi.org.il |  08-9146603