סיפורה של קהילה

דיברנו עם נידאל כילאני כנאנה , בת 53, אמא ל-4 וסבתא ל-3 מיפיע, המובילה את קהילת הנשים בכפר, שנמצא באזור נצרת ומונה כ-20 אלף תושבים.

​

איך התחילה העשייה של הקהילה שלכן?

"הקמנו את הקהילה ב-2009, כמועדון נשים, לאחר שראינו שישנן הרבה נשים בכפר ללא מסגרת. התחלנו להעביר במועדון סדנאות העצמה עם עמותת כייאן (לקידום מעמדן של נשים ערביות), וגיבשנו מטרה לסייע לקידום נשים בכפר: בהכשרות לפתיחת עסק קטן, סיוע תקציבי בלימודי תעודה ובכלל קידום שוויון הזדמנויות. התחלנו בדיאלוג מול ראש המועצה ונלחמנו על תקציבים, אבל נתקלנו בקשיים לא מעטים, ובעימותים שגרמו לחלק מהנשים בקבוצה לפרוש. הבנו שצריך לחשב מסלול מחדש".

​

מה עשיתן בעקבות זאת?

"שינינו כיוון והחלטנו להתמקד בפרויקט רב שנתי של העלאת מודעות לבריאות האישה. יזמנו הרצאות על מודעות לסרטן השד, סדנאות בנושא אורח חיים בריא, פתחנו קבוצה להליכות בטבע. זה אפשר לנו להגיע למתעניינות רבות ולפגוש אותן סביב נושאים שנוגעים להן אישית.

תושבות רבות הפכו לאקטיביות בעקבות הפעילויות האלו והרגשנו שהגיע הזמן להתניע שוב מאבקים על נושאים שחשובים לנו. היום ישנן בכפר חמש פעילות מרכזיות שיש להן קבוצות נשים, ואנחנו מארגנות יחד יוזמות משותפות".

​

באיזה נושא אתן מתמקדות היום?

"במניעת אלימות נגד נשים. הצלחנו להטמיע את הנושא בכפר, למשל דרך סדנאות תיאטרון בבתי ספר, ותהלוכה מרכזית ב-25 בנובמבר (יום המאבק באלימות נגד נשים). אנחנו עדיין נתקלות בהתנגדות, אבל מתאימות את עצמנו: למשל לפני שנתיים לא הורשינו לקיים סדנאות בבתי הספר, אז במקום זאת קיימנו סדנת ציור בשיתוף נשים תושבות יפיע שלומדות אמנות במכללת אורנים. לסדנה הגיעו עשרות תושבים - ילדים מגיל 3, דרך נוער, ועד נשים וגברים ופנסיונרים. יצרנו יחד 10 ציורים באורך 5 מטר, ותלינו אותם בחוצות יפיע (בתמונה). עם השנים הפעילות הפכה למסורת".

​

מה הרגע הכי שבו הבנת שאתן קהילה?

"ברגע שהבנתי שנשים מרגישות בטוחות לפנות אליי ואל שאר הפעילות. בתקופת הקורונה נשים שסובלות מאלימות הרגישו נוח להתקשר אליי ואל הנשים בקבוצה, לדבר ולשתף. הפננו אותן לשירותי הרווחה, אבל כוס הקפה, החיבוק, והתמיכה – זה משהו ששום גורם חיצוני לא יכול לתת".

​

 איך נראתה הפעילות שלכם בתקופת הקורונה?

"כשאנשים היו סגורים בבית, ללא גישה למסגדים או לכנסיות, היה אתגר לשמר את הקהילתיות. לכן יזמנו פעילויות סביב החגים: חיפוש ביצים לפסחא ברחבי הכפר, "רכב שמחה" עם רמקולים שמשמיע שירי רמדאן. הפעילויות האלו הלהיבו אנשים ונתנו להם תחושת "ביחד". ראש המועצה אמר שהוא רוצה שנחזור על כך כל שנה".

​

מה התכניות להמשך?

"אנחנו בונות עכשיו קהילה משותפת עם מגדל העמק, היישוב השכן, במסגרת קורס של החברה למתנ"סים. אחת התכניות שלנו היא לעשות שוק משותף נתנו לו שם שוק תרבותי ביפיע עם תוצרת של התושבים. גם יישובים שכנים יכולים להתחבר לקהילה ולעזור אחד לשני".