סיפורה של קהילה

גרפיקה מצגת שקפים - קהילה מטיבה-30.png
WhatsApp Image 2021-06-28 at 20.44.38 (1).jpeg

(צילום: קרן שגי)

אין מי שיודע יותר טוב לעשות קהילה מאשר האנשים בשטח, אז באנו ללמוד מהם. והפעם  - קרן שגי, משכונת הדר בחיפה, בת 40 ואמא לשתי בנות, גרה, פעילה ועוסקת בחינוך בשכונה כבר 16 שנה. רכזת קיבוץ המחנכים העירוני של דרור ישראל בחיפה וחברת מועצת שכונת הדר הכרמל, כותבת תכנית אסטרטגית לשכונת הדר במסגרת תכנית שכונות בשינוי של קרן שחף. 

 

 

 

 

 

 

 

 

איך הגעת להדר ומה היתה החוויה הראשונית?

"הגעתי להדר עם קבוצה של 40 חברי דרור ישראל, ב-2006, חצי שנה לפני פרוץ מלחמת לבנון השניה. פגשנו שכונה במצב קשה, עם ניכור גדול בין האוכלוסיות השונות: חרדים, ערבים, זקנים, צעירים, דוברי רוסית. אנשים לא הכירו את מי שגר איתם ברחוב, ונאלצו להיכנס לאותם המקלטים, מה שהתבטא במתח ובאלימות. במקלט שנמצא על התפר בין הרחוב החרדי והרוסי, למשל, החרדים נעלו את עצמם במקלט בטענה שהמקלט כשר. התפתחה שם תגרה אלימה, כשמסביב נפלו טילים.

 

איך ידעתם באיזו עשייה להתמקד?

החלטנו שאנחנו נהיה אלו שיוצרים את החיבורים בין התושבים, כדי שבהמשך הם יוכלו לעשות זאת בעצמם ולפעול ביחד. דרך הסיוע שלנו לילדים ונוער בשכונה, נוצרה הכרות עם הילדים וההורים בשכונה והבנו מה הצרכים; הקמנו, סיירת מקלטים של בני נוער, מועדון לנוער ואת בית הצעירים – מסגרת הוליסטית מקיפה לילדים. התחלנו לעבוד עם מחלקת הרווחה להקמת "הרשת החברתית", רשת מתנדבים ומתנדבות שמוכנים להתגייס למען השכנים שלהם במקרי חירום. הפכנו לגורם שהתושבים נפתחים אליו.

 

בד בבד, העירייה נחשפה לכוח שיש בעשייה של קהילה משימתית, והזמינה קהילות משימתיות נוספות: כפר סטודנטים, גרעין תורני של רשת שעלי תורה. בהתחלה היה קונפליקט וקושי אידיאולוגי, אבל מנכ"ל קהילת הדר (יעקב ברוידר), התעקש שנשב ונדבר, וראינו שברגע שמכירים יש הרבה שניתן להסכים עליו. שיתוף הפעולה הזה מחזיק מעמד; כשהתחילה הקורונה, צוות המתנדבים שהחל לפעול בשכונה כבר היה מורכב מראש משותפים מכמה קהילות משימתיות יחד.

 

מה היה החיבור לרשות המקומית ולגופי ממשלה?

התאגיד העירוני של קהילת הדר, היה הגוף התומך שהקצה שטח ומשאבים לפעילות שלנו. במקביל עבדנו עם גורמי הרווחה והחינוך.

 

מה האתגרים הכי קשים בשכונה?

האתגר הכי קשה הוא הביטחון אישי. סחר בסמים, עבריינות, הבניינים ישנים עם תשתיות לא מתוחזקות, לכלוך. דימוי שלילי של מערכת החינוך. מצד שני יש גם הרבה יופי: רב תרבותיות, גיוון, מרקם עירוני תוסס. אבל הרבה מאוד צעירים בגיל הורות עוזבים. וזה שלב חיים שהוא מבחן לקהילה המשימתית ולקהילה בכלל. מי שנשאר כאן לגדל ילדים, מגלה את החוזק שבקהילה.

 

באילו עוד הישגים את גאה?

יצרנו קבוצות והתאגדויות של הורים צעירים, עודדנו הורים שלא האמינו במערכת החינוך העירונית – לרשום את ילדיהם לגנים. הובלנו מאבק הורים לפתיחת צהרונים מסובסדים; העיירה חשבה שאין ביקוש, וההורים, רבים מהם בגלל מחסום שפה, לא ידעו בכלל שהם יכולים לדרוש הקמה של צהרון. בתוך שנתיים נפתחו חמישה צהרונים. את אותו המאבק הובלנו גם לפתיחה של קייטנות בקיץ, והצלחנו. עודדנו את התושבים לעמוד על הזכויות שלהם ולממש אותן.

 

מה אתם צריכים מהרשות כדי להמשיך ולייצר את הפעילות הקהילתית?

אנחנו צריכים שיתוף פעולה בתוך הרשות, שהיא תראה בו כוח שהיא יכולה להיעזר בו ולמנף אותו. יש פה ציבור שיודע לבוא בדרישות ולהפגין וקל לעירייה לראות בו איום. מצד שני, אנחנו רוצים לחזק את המערכת הציבורית ולפעול יחד איתה. אם ישבו איתנו, ייבנו איתנו תכניות כתושבים ואנשי מקצוע, יכולים לקרות דברים גדולים.

 

מה זו קהילה מיטיבה בשבילך?

קהילה מיטיבה היא קהילה שרואה את השכונה כבית, ודואגת לבית הזה – לכל מי שחי בו, גם אם צריך להתגמש, להשתנות או לוותר.

קצת נתונים על שכונת הדר:

40% דירות שכורות.

 

אוכלוסיות מוחלשות מרקעים שונים: חרדים, ערבים, עולים חדשים ממדינות חבר העמים, שרובן ככולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

 

בהדר פועלות בשנים האחרונות מספר קהילות משימתיות: דרור ישראל, הגרעין התורני, קהילת כרמל (קהילה של בוגרי מכינות), ועוד.

לוגו משרד הרווחה, לוגו ג'וינט אשלים ולוג
mayaep@rashi.org.il |  08-9146603