הכר את השותף

גרפיקה מצגת שקפים - קהילה מטיבה-30.png
חג השכנים.jfif

צילום: נועה כהן

למהלך קהילה מיטיבה שותפים 152 נציגים של מעל ל-50 ארגונים, מכל המגזרים והרקעים, מהם אנחנו לומדים איך בונים קהילות מיטיבות. הפינה הזו היא הבמה שלהם:

 

והפעם, הכירו את ארגון ארץעיר, שפועל לקידום קהילתיות עירונית בישראל וקם במטרה להפוך את ערי הפריפריה לטובות יותר עבור תושביהן. הארגון עובד עם רשת של 35 קהילות חיים גיאוגרפיות מגוונות: צעירים, משפחות ועוד. "אנחנו מתחילים לעבוד עם קהילות אחרי שהן מגובשות ופועלות", מסביר בן מורג, ראש תחום הצמחת קהילות בארץעיר. "לא משנה אם אלו תושבים שנולדו במקום או הגיעו אליו כחדשים, כל עוד הם מעורבים בשכונה ובעיר שלהם בצורה אינטנסיבית, כדי להשפיע, ורוצים להיטמע בה".

 

ארץעיר מעניקים לקהילות משאבים והכשרות לצורך הפיכתן לארגון שיש לו בעלי תפקיד, חזון, תהליכי קבלת החלטות ותשתית כלכלית. "אנחנו שואפים להעביר אנשים מסטטוס של מתנדבים לסטטוס של פעילים, שרוצים לא רק לעזור ממניע אלטרואיסטי, אלא גם לפעול כדי לקדם דברים שחשובים להם בעיר וישרתו אותם לטווח הארוך. אנחנו קוראים לזה "אלגואיזם" – שילוב של אלטרואיזם ואגואיסטיות", אומר בן. חלק מהכלים שמפתחים בארץעיר הם מסורות ומודלים אותן הפעילים יכולים להטמיע בקהילות שלהם לפי דגם קבוע. למשל "חג השכנים" (ראו מסגרת), כלים אחרים נוגעים לעבודה מול הרשות המקומית.

 

מיסוד של קהילה יכול אמנם להגדיל את טווח ההשפעה שלה אל מול הרשות, אך גם לקבע מבנה חברתי ולפגוע ביצירתיות. "לא כל הקהילות בנויות להתמסד, אנחנו מבינים גם את זה", אומר בן. בנוסף לליווי הקהילות, שמתרחש במפגשים ובסמינרים קבוצתיים וגם בליווי אישי לאורך שנות הצמיחה, ארץ עיר גם מלווה יזמים המפתחים מענים עסקיים-חברתיים, המקדמים קהילתיות, תורמים לפיתוח כלכלה עירונית או מתמקדים בשיפור שירותים חברתיים.

 

בין הקהילות שארץעיר עובדת עימן נמצאת "הרשת באר שבע", שפועלת בשכונה ב' בעיר. "עשינו תהליך ליצירת מרכז קהילתי בו פועלות כ-12 יוזמות שצמחו בשכונה, למשל נגריה קהילתית, מקרר קהילתי, יער מאכל וחוגים שמועברים על ידי תושבי השכונה.  המרכז מונגש לכל התושבים ומופעל על ידם", אומר בן.

קהילות נוספות איתן עובדת ארץעיר הן קהילות נשים באשקלון ובקרית גת, "רוח ים" ו"הקרית גתיות", שקמו על בסיס מפגשים ספונטניים של אימהות בחופשת לידה וכעת מבקשות למסד את המפגשים הללו ולמנף אותם להרחבת הפעילות הקהילתית. קהילה נוספת היא קהילת "אומניה" לנשים אקדמאיות בלוד ורמלה.

 

"אנחנו מבקשים לחבר את כל הקהילות האלו לרשת פעילה שבתוכה אנשים לומדים זה מזה, משתפים באתגרים ומתייעצים", אומר בן. "קהילה מיטיבה בשבילי היא קהילה שלא מסתכמת בדיבורים והעלאת רעיונות, אלא מיתרגמת לעשייה משותפת עם אדוות חזקות".

WhatsApp Image 2021-06-29 at 11.43.00.jpeg

חג השכנים בבאר שבע. צילום: נועה בנונו

בחודש שעבר התקיים בחסות ארץעיר "חג השכנים", בלא פחות מ-300 מוקדים ברחבי הארץ. נועה כהן מארץעיר, מספרת: "חג השכנים הוא חג בינלאומי שקיים כבר 20 שנה, אקטיביסטים בפריז יזמו אותו כדרך להתמודד עם אינדיבידואליזם וניכור, והיום 14 מיליון איש חוגגים אותו מידי שנה. זה לחגוג משהו מאוד הגיוני: השכנות שלנו".

"אנחנו יוצרים חג ישראלי חדש, שלא מבוסס על דת ואמונה, כדי לקדם קהילתיות. הקורונה, וגם המבצע האחרון , הדגישו עד כמה חשובים הקשרים עם השכנים", מוסיפה נועה.

השנה התקיים החג בשיתוף השירות לעבודה קהילתית, שחיבר את התושבים לנושא. הרשויות המקומיות באשדוד ובאר שבע נרתמו גם הן ובתחומן נערכו כ- 200 חגיגות. בארץעיר הפיקו ערכות המכילות חומרים שיווקיים שאנשים יכלו להוריד מהרשת, קיימו הכשרות על מהות החג וליוו את המארגנים בקבוצת ווטסאפ.

"נערכו אירועים מדהימים, שכבר הובילו לעוד יוזמות", אומרת נועה. באשקלון תוך כדי האירוע כבר יישמו את הרעיון של ליצור ספריית חפצים. בבאר שבע עשו פיקניק עם הופעה בגינה הקהילתית ובמוקד אחר התכנסו השכנים להכיר את השכונה דרך סיפוריו של אחד מוותיקי השכונה. אנשים שלא הכירו את השכנים שלהם, פתאום קיבלו הזדמנות".

לוגו משרד הרווחה, לוגו ג'וינט אשלים ולוג
mayaep@rashi.org.il |  08-9146603