עכשיו נתקלתי בקישור ועונה: - מיפוי וקיים שת"פים בין ארגוניים ובין-מגזריים להגברת הביטחון - כמות ואיכות. מתוך דגש על היבטי אימפקט (השפעה וכתוצאה סופית רצויה). - עד כמה קיימות תרבות ותפיסות מעודדות מעורבות אזרחית ושת"פים בין-מגזריים להגברת הביטחון- דרכים, מנגנונים וכמות. - קיומם של מנגנונים ו/ או קשרים מקדמים מיפוי תמידי גם של צרכים וגם של סוגי הון שונים בקהילה, באופן מובנה בקהילה וברשות המקומית, דוגמת: הון אנושי, חברתי, ארגוני, תרבותי, פיזי (כולל מצלמות, מרחבים חשוכים או מוארים?) - רמת אמון תושבים במוקד הרשותי לדיווח מפגעים. - קיומם של מנגנונים קבועים מאפשרים מפגשים בלתי אמצעיים בין תושבים למנהלי מחלקות/ אגפים ו/ או קובעי מדיניות, בשגרת העבודה. - אפשר לייצר תהליך מיפוי והמלצות משתף המותאם כל רשות למאפינייה- גם בהתבסס על מודל הSWOT- מיפוי לגבי התמודדות עם סוגיות ביטחון מוכרות: 1. כוחות של הרשות ושל הקהילה להתמודדות. 2. חולשות של הרשות ושל הקהילה בהתמודדות עם חוסר הביטחון. 3. איומים שמרשים על ההתמודדות. 4. הזדמנויות קיימות שכדאי לגייס אותם להתמודדות אפקטיבית עם חוסר ביטחון. - הצעה לתהליך מיפוי דיאלוגי-רשותי של מצב הביטחון כולל בסופו אמירות: מה לשמר ומה לשפר. מומלץ שמיפוי כזה ירוכז ע"י עובד אחד אבל יבוצע תחת אחריות מתכללת של משרד מנכ"ל/ ראש עיר/ תכנון אסטרטגי (מותאם לאופי הרשות העירונית הספציפית). ובאחריות בפועל של כל מנהל אגף לגבי המיפוי בתחומים שתחת אחריותו. והעובד שירכז את המיפוי- יקדם עם המנכ"ל/ מנהל תכנון אסטרטגי עירוני, כל גורם אחר בעל סמכות וראיה עירונית מערכתית לכנס את כל החומרים לסיכום קוהרנטי שיביא המלצות לחיבור עם ושיפורים בהתאם, ולאחר משוב מנהלי האגפים הרלוונטיים. חשוב להוביל במקביל לתהליך בתוך הרשות גם תהליך עם תושבים לאחר הוצאת "קול קורא", איתור וגיוס אנשי מפתח מתוך הקהילה. בבניה משותפת אמיתית- השותפים יחושו בעלות על מה שבתחום האחריות שלהם ואולי כך תגדל הנכונות והמחויבות ליצירת שת"פים לקידום התחום ברמה עירונית. ומצד שני, יגדל הסיכוי בדיוק המיפוי ככל שישמעמהקול האותנטי של התושבים והקולגות. בהצלחה!!!