מהלך "קהילה מיטיבה" מקדם מוביליות וחוסן דרך חיזוק הממשק בין הרשות לתושבים ושיפור איכות החיים.

במישור הארגוני, פורום העובדים (מפגש 10, ואדי עתיר) סימן מעבר מהכשרה ללמידת עמיתים והטמעת תפיסה קהילתית בתוכניות העבודה.

במישור השכונתי, הופעל מודל "בית מארח" לחיזוק חוסן נשים וסבתות, המבסס לכידות חברתית ותשתית לאמון קהילתי.

התהליך כולו מעגן תרבות ארגונית תומכת קהילה ומשמש כפלטפורמה אסטרטגית להובלת שינוי ברשות ובשטח.

העבודה הקהילתית רואה בתושבים שותפים מלאים בעיצוב חיי הקהילה, ולא רק מקבלי שירות או צרכני מדיניות. תפקידו של עו"ס / מוביל.ה קהילה מיטיבה כולל חיבור בין התושבים לבין מערכות הרשות, הנגשת המערכת הציבורית לשטח, ותיווך בין ידע מקומי לבין ידע מקצועי. העיקרון המנחה הוא פעולה "עם" ולא "עבור", תוך זיהוי צרכים יחד עם התושבים, לא במקומם, ותרגום תובנות שמגיעות מהשטח לשפה ארגונית שמובילה שינוי/ החיבור הזה אינו רק תשתית לשירות טוב יותר, אלא בסיס לעשייה חדשנית וברת קיימא, המעצימה את כל תושבי המקום ומשכללת את היכולת של הרשות לפעול באופן אדפטיבי, רב-מערכתי ומבוסס קהילה.

צוות קהילה מיטיבה – משאבי קהילה הוביל  מעבר מגישה תגובתית למודל אסטרטגי  משולב, המבוסס על מיפוי צרכים שיטתי  ופיתוח מענים קהילתיים בני־קיימא.

הובלת רצף הכשרות לחיזוק חוסן נפשי בשיתוף מרכז  החוסן לחברה הבדואית, שהועברו 

הגישה הקהילתית רואה באמון תשתית המאפשרת לצדדים להיות פתוחים ושיתופיים, לשתף מידע ולדבר בכנות על צרכים וגבולות. אמון נבנה מתוך עקביות, יושרה והקשבה מתמשכת, ומתעצב דרך אינטראקציות חוזרות שמאותתות שיש עם מי לעבוד ושניתן לסמוך על השותפות הנבנית.

כאשר קיימת תשתית של אמון - בין אגפים בתוך הרשות ובין הרשות לתושבים מתאפשרת יצירת שותפויות יציבות, חשיבה משותפת ונטייה גבוהה יותר לקחת אחריות משותפת על בעיות חברתיות. האמון הופך למשאב קהילתי שמאפשר התמודדות אפקטיבית, יצירתיות ופתרונות בני קיימא עבור כלל התושבים.

ניהול קשרים פנים-ארגוניים ברשות מקומית אינו מנגנון תפעולי בלבד, אלא תפיסה מערכתית הרואה ברשות מרחב אקולוגי שבו תושבים, מנהלות ואנשי מקצוע פועלים במערכת יחסים של תלות הדדית. מחקרי ממשל מקומי מצביעים על כך שהיכולת לפתח ממשל שיתופי  (collaborative governance)   בתוך הארגון משפיעה ישירות על איכות השירות לתושב, על יציבות תהליכי קבלת ההחלטות ועל יכולת אגפים שונים לתאם פעולות ולהתמודד עם סוגיות מורכבות יחד.

ערכות בחירום לפתיחת מס"ר - מרכז סיוע ראשוני:  במקרה של פגיעה במקרה חירום/ נפילת טיל או פגיעה  משמעותית באופקים, בשילוב מתנדבים ועובדי הרשות.

ובלת תהליך למיפוי תושבים בבנייני השכונה  כחלק  מהיערכות לחירום באמצעות גיוס והכשרת נציגי  בניינים.  נציגים אלה יהוו חולייה מקשרת בין הקהילה  לרשות ויעבירו מידע על צרכי הבניין בעת חירום מול  מענים קיימים או גיוס כאלה בעת הצורך.

הרשות המקומית, התושבים והחברה האזרחית פועלים כיום במרחב משותף המאופיין בתלות הדדית. במציאות זו, אף אחד מהשחקנים אינו יכול לפעול לבדו ביעילות, במיוחד בהתמודדות עם סוגיות מורכבות של חוסן קהילתי ופיתוח כלכלי מקומי.שותפויות עם ארגוני חברה אזרחית (מלכ"ר, עמותות וקרנות) מאפשרות לרשות להרחיב את טווח הפעולה שלה באמצעות ידע מקצועי, משאבים משלימים וגמישות תפעולית, מבלי לשאת לבדה בכלל העלויות והסיכונים הכרוכים בפיתוח ויישום מענים חברתיים.

יוזמות ומיזמים קהילתיים, ולעיתים גם עסקים קהילתיים קטנים, מהווים כלי משמעותי לחיזוק תחושת השייכות, להרחבת מעגלי המעורבות ולהעצמת מנהיגות מקומית. הרשות המקומית והגורמים המקצועיים פועלים במסגרת זו כשותפים ומאפשרים: הם מסייעים ביצירת התשתיות, בליווי המקצועי ובהסרת חסמים מערכתיים, בעוד שהתושבים מובילים את היוזמה והעשייה בפועל. שילוב זה בין יוזמה אזרחית לבין תמיכה מוסדית מאפשר למיזמים קהילתיים להתפתח, להתבסס ולהשפיע לאורך זמן על חיי הקהילה.

הקמת מוקד טלפוני ייעודי לאזרחים ותיקים עם  פרוץ המערכה, אשר פעל במשך שלושה שבועות  

רת פעילות קהילה מיטיבה יצאנו יחד עם  פעילים קהילתיים למפגשים יזומים עם תושבים –  אזרחים ותיקים, בודדים המוכרים ברווחה ומשפחות  עם ילדים המשתמשים במקלטים הציבורים בשכונה