שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה!
לפניכם התוצאות הרצויות באפיק האורבני, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12.
אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם -
אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3
בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה
התוצאות הרצויות אליהן נגיע בעקבות התערבות באפיק האורבני
ברמת הקהילה
1. קהילות חסונות ובנות קיימא המשתמשות ברשת הציבורית בצורה מיטבית המשפרת את תחושת הקהילתיות, ומציעה הזדמנויות ואפשרויות למגוון של א.נשים וקהילות החיים אלה לצד אלה ובמשולב אלה באלה, תוך כבוד הדדי, צמצום אי השוויון, ויצירת התנאים לפריחה אנושית, שמחה ושגשוג.
2. קהילות המקדמות סביבת חיים איכותית ומעורבות באופן שיטתי בתכנון ובעיצוב סביבות חייהן ובקבלת החלטות הקשורות בהן. בכך, יוצרות קהילות אלה תחושת ערך ומשמעות, מחזקות את תחושת המסוגלות, מעוררות גאווה מקומית ותחושת שייכות ומכוננות יחסי אמון וערבות הדדית בין חברי הקהילה.
3. קהילות ואוכלוסיות מגוונות (גיל, מגדר, אמונה, לאום ועוד) נהנות מהיצע ההזדמנויות שהרשת הציבורית מאפשרת בתחומים הבאים: פריסת ותמהיל השימושים בעיר (מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשייה, מוסדות ציבור, מרכזי פנאי, ספורט ותרבות), אופי הבינוי ומידת הצפיפות (טיפולוגיות בינוי וחתך הרחוב), עיצוב המרחב ציבורי (רשת שטחים ציבוריים פתוחים, רחובות וכיכרות, מוסדות ציבור ומוסדות קהילה), פריסת מערכות התחבורה ורשת הרחובות, והיבטים סביבתיים ונופיים (הצללה, שטחים ציבוריים פתוחים, ניהול מי נגר ועוד). לדוגמה: ברמת הבניין מוצע תמהיל דיור מגוון המאפשר חיים משותפים לאוכלוסיות וקהילות מגוונות.
ברמת הרשות המקומית
1. תהליכי תכנון ופיתוח קהילתיים נערכים בשותפות חברי.ות הקהילה, מוסדות קהילתיים ומוסדות שלטוניים ומגזריים אחרים ומקדמים סביבת חיים עירונית איכותית. תהליכי התכנון המשתפים מערבים את התושבים כנורמה מקצועית, מחייבת ומתוקצבת.
2. סביבת חיים עירונית שמספקת איכות חיים עבור א.נשים וקהילות – כזו שמאפשרת מגוון הזדמנויות דיור, תעסוקה, פנאי, השכלה ושירותים; מתנהלת בשקיפות, הכלה ואמון; מקנה לא.נשים תחושת שייכות, יצירת זהות ואפשרות למעורבות; כזו שהתחדשותה והשינויים שיחולו בה יתקיימו באופן שמקדם פיתוח בר קיימא, בניית חוסן וצמצום פערים.
3. רשת ציבורית[1] (רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ומוסדות ציבור) מנוהלת, מתוחזקת ומותאמת לזהות והמורשת המקומית, מעודדת פעילות ושהייה. בהנחה שתהיה רשת ציבורית מנוהלת – מה תהיה התוצאה שלה, מה תמונת העתיד, מה יקרה כתוצאה ממנה.
4. הרשות המקומית ואגפיה השונים, מזהים, מכירים ומודעים לחשיבותו של תכנון אורבני מוטה קהילה ופועלים לקידום תכנון מוטה קהילה בקרב כלל האגפי וכלל הגופים והשחקנים הפועלים בזירה הקהילתית ונוגעים לתהליכי תכנון ופיתוח אורבני.
[1] החיים הקהילתיים מתקיימים ברובם על פני הרשת הציבורית (מוסדות ציבור וקהילה, רחובות, גנים, פארקים, גינות ושטחים ציבוריים פתוחים נוספים). אלו הם המקומות והחללים המאפשרים לאנשים להכיר, להיות בקשר זה עם זה ולתמוך זה בזה. הרשת הציבורית מהותית במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות (זקנים, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, גיל הרך) אשר משתמשות בה כמעין הרחבה למרחב הפרטי, לשם מענה לתחושת שייכות והפגת בדידות, לצד עידוד פעילות פיזית וחברתית. לדוגמה המאבק במגפת הקורונה (Covid-19) והגבלות המפגש וההתקהלות שנלוו לו, הדגישו את החשיבות שבמפגש האנושי (בייחוד להפגת הבדידות לגיל השלישי), והציגו כיצד מרחבים משותפים בקומות הקרקע ובגגות המבנים יכולים לתפקד כמרחב למפגש, שהייה ובילוי משותף.
ברמה הלאומית
1. הכרה לאומית בחשיבות שילוב המרכיב החברתי בכל רצף תהליכי התכנון המרחבי החל מראשיתם, ותרומתו ליצירת סביבות חיים איכותיות ומיטיבות המקדמות את חיי הפרט ומעצבות את חיי הקהילה. קיים ייצוג חברתי בכל מוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים.
2. מדיניות מערכתית המשלבת את הראייה החברתית במנגנוני ובתוצרי התכנון כמטרה מרכזית ומובילה, מבין כלל האינטרסים בשיח התכנוני. הגדרה מקובלת ומוסכמת של מרכיב התכנון בתכנון מרחבי, תהליכי תכנון משתפים כנורמה מקצועית מחייבת ומתוקצבת, תהליכי תכנון ופיתוח מכלילים הלוקחים בחשבון את קולן וצרכיהן של מגוון אוכלוסיות, כדי לקדם סביבת חיים מלאה בהזדמנויות, תוך דגש על אוכלוסיות פגיעות.
3. תהליכי התחדשות עירונית כוללים מטרות חברתיות, בין תחומיים ומותאמים לקהילות בפריפריה החברתית והגאוגרפית (מבנים, חיזוק דיור ציבורי, חידוש מרחבים ציבורים פתוחים, מוסדות ציבור, מרחביים עסקיים, התחדשות בראיה רב שנתית).