. .
 

פוסטים בפורום

Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות אורבני-פיסי
להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש. האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות? (יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות). התערבויות ודרכי פעולה לפתרון הבעיה ולהתמודדות עם חסמים ברמת הקהילה 1. העלאת מודעות, מיומנות ומסוגלות של חברי הקהילה להזדמנויות הטמונות בפיתוח אורבני קהילתי. 2. עידוד מעורבות ועשייה אקטיבית של חברי/ות הקהילות לזיהוי ולקידום סוגיות בתחומים אלה במרחב המגורים, השכונה והעיר. ברמת הרשות המקומית · עיצוב תהליכי תכנון ופיתוח קהילתיים: קידום קהילות חסונות ובנות קיימה · בניית יחסים ושותפויות בין הקהילות ומחזיקי עניין שונים – פעולה קולקטיבית לשינוי חברתי · קידום מדיניות ואסטרטגיה עירונית המשלבת את המרכיב החברתי בתהליכי התכנון והפיתוח העירוניים: שיתוף ומעורבות תושבים בתהליכי התכנון והפיתוח העירוניים. הקמת מוסדות קהילתיים, דמוקרטיים ומכילים ברמת השכונה/ סביבת המגורים (פורום/ועד/מועצה) הפועלים לפיתוח הקהילה במגוון תחומים וסוגיות. פיתוח תשתיות ומנגנונים רשותיים מולטי ואינטר דיציפלינריים, מחייבים, מתכללים ומתוקצבים, המחברים בין תהליכי פיתוח פיזי לפיתוח חברתי, כלכלי וחינוכי. הקמת תשתית או מנגנון הפועל לפיתות רשת ציבורית מנוהלת, מתוחזקת ומותאמת לזהות והמורשת המקומית, מעודדת פעילות ושהייה. ברמה הלאומית אפיון סביבות חיים מיטיבות: כולל אינדיקטורים ותבחינים למדידת מאפייני סביבות חיים מיטיבות.
0
0
17
Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות אורבני-פיסי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם התוצאות הרצויות באפיק האורבני, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה התוצאות הרצויות אליהן נגיע בעקבות התערבות באפיק האורבני ברמת הקהילה 1. קהילות חסונות ובנות קיימא המשתמשות ברשת הציבורית בצורה מיטבית המשפרת את תחושת הקהילתיות, ומציעה הזדמנויות ואפשרויות למגוון של א.נשים וקהילות החיים אלה לצד אלה ובמשולב אלה באלה, תוך כבוד הדדי, צמצום אי השוויון, ויצירת התנאים לפריחה אנושית, שמחה ושגשוג. 2. קהילות המקדמות סביבת חיים איכותית ומעורבות באופן שיטתי בתכנון ובעיצוב סביבות חייהן ובקבלת החלטות הקשורות בהן. בכך, יוצרות קהילות אלה תחושת ערך ומשמעות, מחזקות את תחושת המסוגלות, מעוררות גאווה מקומית ותחושת שייכות ומכוננות יחסי אמון וערבות הדדית בין חברי הקהילה. 3. קהילות ואוכלוסיות מגוונות (גיל, מגדר, אמונה, לאום ועוד) נהנות מהיצע ההזדמנויות שהרשת הציבורית מאפשרת בתחומים הבאים: פריסת ותמהיל השימושים בעיר (מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשייה, מוסדות ציבור, מרכזי פנאי, ספורט ותרבות), אופי הבינוי ומידת הצפיפות (טיפולוגיות בינוי וחתך הרחוב), עיצוב המרחב ציבורי (רשת שטחים ציבוריים פתוחים, רחובות וכיכרות, מוסדות ציבור ומוסדות קהילה), פריסת מערכות התחבורה ורשת הרחובות, והיבטים סביבתיים ונופיים (הצללה, שטחים ציבוריים פתוחים, ניהול מי נגר ועוד). לדוגמה: ברמת הבניין מוצע תמהיל דיור מגוון המאפשר חיים משותפים לאוכלוסיות וקהילות מגוונות. ברמת הרשות המקומית 1. תהליכי תכנון ופיתוח קהילתיים נערכים בשותפות חברי.ות הקהילה, מוסדות קהילתיים ומוסדות שלטוניים ומגזריים אחרים ומקדמים סביבת חיים עירונית איכותית. תהליכי התכנון המשתפים מערבים את התושבים כנורמה מקצועית, מחייבת ומתוקצבת. 2. סביבת חיים עירונית שמספקת איכות חיים עבור א.נשים וקהילות – כזו שמאפשרת מגוון הזדמנויות דיור, תעסוקה, פנאי, השכלה ושירותים; מתנהלת בשקיפות, הכלה ואמון; מקנה לא.נשים תחושת שייכות, יצירת זהות ואפשרות למעורבות; כזו שהתחדשותה והשינויים שיחולו בה יתקיימו באופן שמקדם פיתוח בר קיימא, בניית חוסן וצמצום פערים. 3. רשת ציבורית[1] (רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ומוסדות ציבור) מנוהלת, מתוחזקת ומותאמת לזהות והמורשת המקומית, מעודדת פעילות ושהייה. בהנחה שתהיה רשת ציבורית מנוהלת – מה תהיה התוצאה שלה, מה תמונת העתיד, מה יקרה כתוצאה ממנה. 4. הרשות המקומית ואגפיה השונים, מזהים, מכירים ומודעים לחשיבותו של תכנון אורבני מוטה קהילה ופועלים לקידום תכנון מוטה קהילה בקרב כלל האגפי וכלל הגופים והשחקנים הפועלים בזירה הקהילתית ונוגעים לתהליכי תכנון ופיתוח אורבני. [1] החיים הקהילתיים מתקיימים ברובם על פני הרשת הציבורית (מוסדות ציבור וקהילה, רחובות, גנים, פארקים, גינות ושטחים ציבוריים פתוחים נוספים). אלו הם המקומות והחללים המאפשרים לאנשים להכיר, להיות בקשר זה עם זה ולתמוך זה בזה. הרשת הציבורית מהותית במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות (זקנים, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, גיל הרך) אשר משתמשות בה כמעין הרחבה למרחב הפרטי, לשם מענה לתחושת שייכות והפגת בדידות, לצד עידוד פעילות פיזית וחברתית. לדוגמה המאבק במגפת הקורונה (Covid-19) והגבלות המפגש וההתקהלות שנלוו לו, הדגישו את החשיבות שבמפגש האנושי (בייחוד להפגת הבדידות לגיל השלישי), והציגו כיצד מרחבים משותפים בקומות הקרקע ובגגות המבנים יכולים לתפקד כמרחב למפגש, שהייה ובילוי משותף. ברמה הלאומית 1. הכרה לאומית בחשיבות שילוב המרכיב החברתי בכל רצף תהליכי התכנון המרחבי החל מראשיתם, ותרומתו ליצירת סביבות חיים איכותיות ומיטיבות המקדמות את חיי הפרט ומעצבות את חיי הקהילה. קיים ייצוג חברתי בכל מוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים. 2. מדיניות מערכתית המשלבת את הראייה החברתית במנגנוני ובתוצרי התכנון כמטרה מרכזית ומובילה, מבין כלל האינטרסים בשיח התכנוני. הגדרה מקובלת ומוסכמת של מרכיב התכנון בתכנון מרחבי, תהליכי תכנון משתפים כנורמה מקצועית מחייבת ומתוקצבת, תהליכי תכנון ופיתוח מכלילים הלוקחים בחשבון את קולן וצרכיהן של מגוון אוכלוסיות, כדי לקדם סביבת חיים מלאה בהזדמנויות, תוך דגש על אוכלוסיות פגיעות. 3. תהליכי התחדשות עירונית כוללים מטרות חברתיות, בין תחומיים ומותאמים לקהילות בפריפריה החברתית והגאוגרפית (מבנים, חיזוק דיור ציבורי, חידוש מרחבים ציבורים פתוחים, מוסדות ציבור, מרחביים עסקיים, התחדשות בראיה רב שנתית).
0
0
8
Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות אורבני-פיסי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם הבעיות באפיק האורבני, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה הבעיות באפיק האורבני: סביבות החיים של אנשים וקהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית, על פי רוב מתאפיינות בהזנחה, תשתיות פיזיות לקויות, היעדר נגישות לשירותים חיוניים, תעסוקה ומסחר לצד היעדר תשתיות ומנגנונים המאפשרים לתושבים לפעול ולהיות מעורבים בתכנון ועיצוב המרחב הפיזי - חברתי. משתנים אלה מגבירים את אי השוויון ופוגעים באיכות החיים, במוביליות, בקיימות ובחוסן של קהילות אלה. יצירת סביבות חיים איכותיות היא התשתית לקידומן של קהילות מיטיבות. החסמים המערכתיים לפתרון הבעיה באפיק האורבני: 1. היעדר תשתיות המאפשרות לתושבים להשפיע על תכנון ועיצוב המרחב בו הם חיים. במרבית הרשויות אין חובה להקים ועדי שכונות, אין מנהלים קהילתיים ולפיכך אין נגישות למעורבות של תושבים. כמו כן, חסרה הגדרה של מה הן תשתיות למעורבות תושבים ברמת הרשות. אין חובה ואין מנגנונים לקיום תהליכי שיתוף ציבור ומעורבות תושבים בתכנון ופיתוח הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. לכן, על פי רוב נמצא ששיתוף ציבור מאופיין בעיקר בהנגשה או יידוע – וגם זה לקראת סוף התכנון. כמו כן, אין שקיפות ציבורית ויש קושי בהנגשת מידע וזכויות. 2. חוסר תיאום והיעדר תהליכי שותפות בין הגופים השונים וכלל השחקנים בזירה התכנונית. ברמה הלאומית וברמה המקומית. היעדר הגדרה מוסכמת ומיצוב של המרכיב החברתי כרכיב חיוני ומשמעותי בתכנון ופיתוח מרחבי. המרחב הציבורי ותפקידו אינם נתפסים כתשתית קהילתית. אין תפיסה מוסכמת על הצורך במנגנונים ונהלים מחייבים הלוקחים בחשבון את המרכיב החברתי בתכנון ופיתוח. פער בין הטיפול בצרכים המיידיים לבין צרכים עתידיים (התכנון הנוכחי מדבר על העתיד בלבד). 3. תהליכי ההתחדשות עירונית בישראל מבוססים אך ורק על הצורך בתוספת של יחידות דיור, אינם כוללים יעדים חברתיים ומתקיימים אך ורק במסגרת פעילות השוק החופשי[1]. בין היתר הם חסרים התייחסות לתושבים שוכרים ולאוכלוסיות מוחלשות ופגיעות. [1] מודל ההתחדשות העירונית הקיים מבוסס במלואו על פעילות השוק החופשי ומונע משיקולים כלכליים בלבד, כאשר המדינה נמנעת מהשקעה ציבורית ומלקיחת אחריות על שיקום אזורים בנויים הזקוקים להתחדשות. מתוך: גבע, י. ורוזן, ג. (2019). תוצאות מרחביות-חברתיות של מיזמי "פינוי-בינוי": בתים מבפנים. תכנון, 16(1), 201 – 224.
0
1
16
Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות כלכלי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש. האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות? (יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות). אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה התערבויות ודרכי פעולה לפתרון הבעיה ולהתמודדות עם החסמים ברמת הקהילה 1. לובי בנושא הכלכלה המקומית: הקמת גוף אקטיביסטי בתחום הכלכלי-חברתי של אנשי מקצוע ותושבים, הפועל הן בתוך הרשות והן ברמה המדינית לקידום כלכלה חברתית, לשיתוף התושבים, לפיתוח הזדמנויות ועוד. 2. תשתיות לפיתוח עסקים ושירותים בקהילה, עבור אנשי הקהילה, כגון: מרחבי עבודה משותפים, מרכזים מרובי שימושים של מסחר ושירותים, תשתיות תקשורת, וקרנות למתן הלוואות. 3. יצירת היצע של מקומות תעסוקה הנשענים על משאבי הקהילה: החיפוש אחר תעסוקה מתאימה מייצר קהילתיות, בונה רשתות של קשרים ומייצר, לצד הזדמנויות כלכליות, גם עירוניות קהילתית יותר, ומקומות מפגש לחברים. בקהילה לא מתקיימת הפרדה חדה בין התפקודים השונים: לצד ההכנסה הנוספת נוצר גם מרחב קהילתי עירוני מזמין ונבנית קהילה חדשה שבתורה עשויה לספק הזדמנויות נוספות לכל הקהילה ולא ליזמים בלבד. 4. עידוד יזמות כלכלית מקומית: תמיכה וליווי עסקים קטנים ובינוניים ופיתוח הארגונים הפיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ובמתודולוגיות עסקיות חדשניות ופרו-חברתיות כדי לתרום לחברה ולפתור בעיות כלכליות-חברתיות. 5. עידוד ופיתוח סחר חליפין וכלכלה שיתופית בקהילה. פיתוח מודלים כלכליים המאפשרים יצירת ערך של הדדיות בין חברי הקהילה, מקטינים את התלות במשאבים חיצוניים, ובכך גם את טביעת הרגל האקולוגית. פיתוח מודלים של סחר חליפין המבוסס על קשר בלתי אמצעי בין אזרחים ("peer to peer"), הצורכים או מוֹכְרים מוצרים ושירותים האחד מהשני. פלטפורמות המאפשרות למשתמשים בהן לייצר, להפיץ, לקיים מסחר, לצרוך מוצרים ושירותים ולקיים פעילויות ציבוריות שונות באמצעות מערך פתוח ומגוון רחב של עמיתים ובכלל זה אנשים וארגונים. 6. הקמת קואופרטיביים שכונתיים: הקמת מיזמים עסקיים קהילתיים המשותפים לחברי הקהילה, מאפשרים לה להתקדם הן ברמה קהילתית והן ברמה הכלכלית, ולנהל את הכלכלה שלה באופן משותף ודמוקרטי. 7. פיתוח יכולות ופלטפורמות לסחר חליפין במרחב הדיגיטלי: שיתוף, החלפה, השאלה, מסחר, השכרה או מתנה ברשת האינטרנטית. טכנולוגיה המאפשרת יצירת קשר ישיר ללא עמלת תיווך המבוססת על אמון, בעוד שהקשר הישיר בין העמיתים העוסקים בסחר חליפין מאפשר ליזמות פרטית לצמוח ואף לקבל את תמיכת הקהילה. יזמוּת זו יוצרת תנאים חדשים למימוש עצמי ולרווחה חברתית. 8. יצירת קהילות עסקים קטנים ורישות (נטוורקינג-Networking): יצירת מרחב ורישות (נטוורקינג) דיגיטלי ואחר לקידום דיאלוג, שיתופי פעולה, והרחבת הזדמנויות עסקיות. במקרים רבים עסקים קטנים מתקשים לבצע את כל משימות ניהול העסק בכוחות עצמם, והם זקוקים למעטפת תומכת בתחומים לוגיסטיים, כלכליים-עסקיים, משפטיים, שיווקיים, זיהוי הזדמנויות, פיתוח עסקי. 9. יצירת פלטפורמות למימון חברתי, כולל מימון פעילות חברתית-כלכלית על ידי חברות עסקיות: הקמת, חיזוק והנגשת גופים קהילתיים המעניקים לחברי הקהילה הלוואות בסדרי גודל קטנים ובינוניים לצורך קידום תעסוקה בעסקים זעירים. האשראי מוענק ללא ביטחונות ושעבודים וכמעט ללא דרישות בנקאיות ניהוליות כלשהן. שיטת ההלוואה מתבססת על חוגי לווים ומלווים בעלי ערבות הדדית ביניהם.אמון וקשר בין קבוצות לווים ממלאים את מקומן של הפרוצדורות הבנקאיות המקובלות. חשיפה והכרות עם שיטות שונות של "גיוס המונים". 10. עידוד מימון פעילות חברתית-כלכלית על ידי חברות עסקיות: עידוד מימון פעילות חברתית כלכלית על ידי חברות עסקיות הפעילות בקהילה. כגון: הקמת חברות השקעה בתחומים אלה, המנפיקות אג"ח חברתי, וקידום אחריות תאגידית. ברמת הרשות המקומית 1. קידום מדיניות ומגנונים רשותיים, המעודדים פיתוח כלכלי מקומי יצירת שיתופי פעולה ומדיניות הוליסטית בין יחידות רשותיות שונות: כלכליות-עסקיות, קהילתיות-חברתיות, תכנון ובנייה ועוד. יצירת זיקה בין התחדשות עירונית ותכניות תכנון ובנייה לבין המרחב העסקי, כהזדמנות לפיתוח עסקי כלכלי וקהילתי בפרויקטים כגון: עירוב שימושים בפרויקטים של התחדשות עירונית; הסבת מבנים קיימים שנעשה בהם שימוש מינימלי לטובת שימושים עסקיים; מיתוג מחדש של מרחבים עסקיים (למשל, ככאלה הפועלים על-פי עקרונות קיימותיים). קידום חשיבה משותפת בין בעלי העסקים, התושבים והרשות המקומית באופן פונקציונאלי ומיטיב עם בעלי העסקים והסביבה ושיתוף מִנהלים קהילתיים ותושבים שחיים בקרבת מקום – עשויים ביחד לייצר הזדמנויות למיזמים עסקיים חדשים לקידום התושבים והקהילה. קשר אינהרנטי בין מעגלי הקהילות, הרשות המקומית והאזור, כמו השתתפות ציבורית בדיונים ובהחלטות על קידום יוזמות עסקיות במרחב הקהילתי, עשויים לקדם איזונים ובלמים, ואת המרחב הקהילתי המשותף. לשותפות מסוג זה עשויה להיות השפעה גם על קידום סחר הוגן. רישות עסקי, רשותי ואזרחי, פורום כלכלי הכולל אנשי מקצוע ותושבים לטובת פיתוח כלכלה מקומית. יצירת קהילות עסקים קטנים המקיימים שיתופי פעולה ותמיכה הדדית. הקמת רשתות של קהילות עסקים לתמיכה הדדית, ייעוץ, שיווק, החלפת מידע וידע, רכישות משותפות, התוויית כללים לסחר הוגן ועוד; העמדת חללי עבודה ציבוריים משותפים לטובת פעילות משותפת של קהילות עסקים. בניית שירותים פיננסיים קהילתיים עצמיים, כמו מטבע וקרנות אשראי לעסקים; סיוע פיננסי לעסקים. פיתוח וקידום יוזמות תושבים בתחום הכלכלי והקמת מרכזים עירוניים ושכונתיים להנגשה ולפיתוח הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות. קידום אוריינות עסקית מקומית: הנגשת הידע, ההכשרה, הסיוע והליווי בהקמת עסקים קטנים, ייעוץ תעסוקתי וכלכלי: הכשרות בניהול עסקים – לרבות עסקים זעירים או ביתיים - כולל ליווי של מנטורים; מדיניות ותכניות המקדמות רכש וצריכה מקומית: מול הרשות עצמה (העדפה של עסקים מקומיים במכרזי הרשות), מול מוסדות עוגן ברשות (מוסדות לימוד, בתי"ח, מרכזי פנאי ותרבות כמו מתנ"סים ועוד), ומול התושבים – קמפיינים לעידוד צריכה מקומית וכד'; קידום מדיניות ותוכניות המעודדות התארגנות עסקית שיתופית: עבודה קהילתית מעודדת השתתפות פעילה של אנשים בהחלטות הנוגעות לחייהם, והקואופרציה משמעה בעלות משותפת, ניהול משותף וחלוקת רווחים שוויונית במקום העבודה. פיתוח אזורי תעשייה ומרכזים מסחריים: ציפוף מרקמים בסביבות מגורים ותעשייה כאמצעי לצמצום היוממות והתלות בכלי רכב; קרבה גדולה יותר של העובדים למקום העבודה וחיזוק הקשר בין התעשייה לשירותים עירוניים ומסחריים; איזון כלכלי (כלומר, העשרת מגוון השירותים ויצירת מקומות עבודה במרחב העירוני, תוך קידום חלוקת משאבים מאוזנת בין רשויות). קידום תכניות שיתוף פעולה בין רשויות ואזורי תעשייה. מדיניות ותוכניות לקידום תעסוקה: על הרשות המקומית לסייע לחברי הקהילה להשתלב בשוק התעסוקה. הצעת הכשרות תעסוקתיות, קורסים לפיתוח ידע מבוקש מותאם לאוכלוסיות שונות. הנגשת מקומות ואפשרויות תעסוקה ועוד. מדיניות ותוכניות לאוריינות פיננסית של חברי הקהילה קורסים והכשרות לתושבים בנוגע לכלכלה חברתית מקומית, חינוך פיננסי. ברמה הלאומית 1. מדיניות המקדמת כלכלה מקומית מקיימת. אימוץ ההכרה המקובלת בעולם כי עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה והשגשוג לכלכלה הלאומית. פעולות לחיזוק הכלכלה המקומית כמהלך אסטרטגי, באמצעות הסדרי חקיקה תומכים והפניית תקציבים לפיתוח, חיזוק הכלכלה המקומית באמצעות עסקים קטנים על-ידי עידודם בחקיקה שמטרתה להציע פתרון לחסמים לפיתוח עסקים קטנים, וכן חקיקה שמטרתה לפתח מקורות ומשאבים חדשניים והשקעות הון לעסקים קטנים. 2. יצירת שותפות בין אגפי הכלכלה והקהילה, שפה משותפת ופיתוח ידע מקצועי בתחום הכלכלי-חברתי. בניית אסטרטגיה מדינית בתחום, הקצאת משאבים, עיגון חקיקה ותקנים נדרשים לקידום התחום. 3. כללים וחוקים התומכים בהשתתפות קהילתית פעילה בתהליכי קבלת החלטות. השתתפות ציבורית בעיצוב שירותים, עסקים ותעשייה מבלי לוותר על אמות מידה של איכות, היגיינה ובריאות הציבור. חיזוק מעורבותם של עובדים סוציאליים קהילתיים בקידום מדיניות כלכלית. 4. גיבוש מודל אינטגרטיבי רב מגזרי להשקעה קהילתית-כלכלית וקביעת קריטריונים להשקעה חברתית; חיבור בין עסקים זעירים וקטנים לעסקים גדולים (מנטורים) ועוד. 5. קידום תכניות לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות: ייזום וקידום תכניות לקידום יכולות ותעסוקה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כולל: תכניות סיוע לבעלי עסקים קטנים, ייעוץ וליווי עסקי, תכניות לעידוד יזמות עסקית, מעטפת שירותים עסקיים, המוצעים במחירים מסובסדים. 6. קביעת מדדי תהליך ותוצאה לכלכלה חברתית: פיתוח מערכת של ניטור ובחינה שיטתית של תהליכים, תוצאות ומדדים, במחקרי הערכה מתמשכים. גיבוש מדדים כלכליים שיאפשרו לבחור ולדייק פרקטיקות מיטיבות (BP) שייצרו הצלחות מוחשיות, ולהבין את המנגנונים שהובילו להצלחה.
0
1
24
Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות כלכלי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם התוצאות באפיק הכלכלי, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה התוצאות הרצויות אליהן נגיע בעקבות התערבות באפיק הכלכלי ברמת הקהילה קהילה בעלת עוצמה, עצמאות ויכולת כלכלית, המייצרת הזדמנויות כלכליות לכלל קבוצות האוכלוסייה: הזדמנויות תעסוקה ופרנסה הוגנת לתושבים מרקעים שונים, מקומות עבודה יציבים ומשאבים קהילתיים המשרתים את הקהילה, רווחה קהילתית-כלכלית הנובעים משירותים ותשתיות איכותיים, שדרוג כוח העבודה המקומי, שגשוג משותף רחב, אוריינות כלכלית של תושבים ומנהיגים להנעת תהליכים כלכליים. רישות קהילתי-עסקי המייצר הון חברתי-כלכלי מתפתח: יצירת קהילות מקצועיות ותומכות של עסקים קטנים, קהילות עצמאים.ות וקהילות משותפות לעסקים ולצרכנים, המעודדות התארגנות קהילתית-כלכלית והתורמות לסולידריות קהילתית. דפוסי פעולה קהילתיים המושתתים על דיאלוג, השתתפות ופרואקטיביות קהילתית ויכולת השפעה על המתרחש בקהילה בהיבטיה הכלכליים. זיקות בין עסקים גדולים בבעלות חיצונית לעסקים בבעלות מקומית, קנייה מקומית של תושבים, איגום משאבים קהילתי לתמיכות כלכליות, טיוב נכסים מקומיים לעבודה משותפת שיש לה אימפקט כלכלי. פלטפורמות המעודדות חיסכון לתושבים ומחזקות קשרים קהילתיים. מודל כלכלי-קהילתי בר-קיימא, מבוסס כוחות פנימיים ושאינו מותנה בתקציבים חיצוניים בלבד, כלכלה מקומית מקיימת, תעסוקה מקומית, ייצור מקומי ורכש מקומי. הבטחת היציבות הכלכלית ועצמאות הקהילה המקומית. פיתוח כלכלי מקומי משתף תושבים מרקעים שונים על בסיס קבוע. יותר עסקים מקומיים, בבעלות מקומית והרחבת בסיס ההכנסה שלהם. חשיפת ומקסום משאבים מקומיים המייצרים רווחה קהילתית-כלכלית ויבוא משאבים נוספים מבחוץ. פעילות כלכלית, שעיקר התועלות שבה נותרות בקהילה. ברמת הרשות המקומית רשות מקומית שפיתוח כלכלי-קהילתי על סדר יומה: הטמעה של התפיסה הכלכלית קהילתית בתוך מנגנוני הרשות המקומית. הרשות פועלת כיזם פרואקטיבי לאיתור הזדמנויות כלכליות ואחרות, שיקדמו את הכלכלה המקומית ואת איכות החיים בקהילה. הרשות פועלת לזיהוי נכסיה הייחודיים, למשיכת יזמים ומשקיעים ולהשקעת משאבים ציבוריים מקדמים. תשתיות רשותיות התומכות בפיתוח כלכלי-קהילתי: תשתיות פיזיות, אנושיות ודיגיטליות התורמות לעידוד, חיזוק ושדרוג הפיתוח הכלכלי-קהילתי המקומי, המרחב הציבורי ומערכת אספקת השירותים ותומכות בפעילות משותפת בין הרשות המקומית לקהילה ו/או לארגון החברה האזרחית ו/או לעסקים מקומיים ו/או למוסדות מקומיים. ברמה הלאומית משרדי ממשלה שפיתוח כלכלי-קהילתי על סדר יומם: הטמעת התפיסה הכלכלית קהילתית בתוך מנגנוני הממשל. והקצאת ואיגום משאבים ממשלתיים לתמיכה בקהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית. עבודה בין משרדית ובין אגפית להקצאת משאבים לאומיים וסל שירותים המעודדים תהליכי פיתוח כלכלי-קהילתי ורגולציות ברמת הרשות להטמעה אפקטיבית של משאבים אלה. להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש. האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות? (יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות).
0
2
18
Maya Epsztajn
03 במרץ 2022
In צוות כלכלי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם הבעיות באפיק הכלכלי, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה הבעיות באפיק הכלכלי: 1. תושבי הפריפריה הגיאוגרפית בישראל סובלים ממחסור בהזדמנויות תעסוקתיות וכלכליות בשל הריחוק מריכוזי המסחר והתעשייה, ובפרט מהיעדר הזדמנויות תעסוקתיות איכותיות. השכר הממוצע בפריפריה נמוך באופן ניכר מהשכר הממוצע במרכז, וכן שיעורי האבטלה בפריפריה גבוהים ביותר לעומת המרכז. צבירת חובות הנובעת ממאזן חודשי שלילי נפוצה בשיעורים גבוהים אצל משפחות מאשכול סוציו-אקונומי נמוך ובפרט אצל משפחות בפריפריה. כל אלו מייצרים מעגל עוני של הישרדות כלכלית יום-יומית, הפוגעת בחיי הקהילה ובחינוך הילדים והנוער, מה שמוביל לשעתוק העוני הבין-דורי. 2. רשויות מקומיות בפריפריה סובלות מהכנסות נמוכות, הן בשל העובדה של מיעוט מרכזי מסחר ותעשייה והן בגלל שתושביהן בעלי הכנסה נמוכה וזכאים להנחות בארנונה. המשאבים הנמוכים של הרשות מהווים גורם ישיר לתשתיות ירודות, מיעוט תקנים ואנשי מקצוע איכותיים וכן להיעדר פעילות חברתית-קהילתית ומסגרות חינוך בלתי-פורמלי הולמות. כל אלו מהווים בעצמם חסם משמעותי למוביליות החברתית וההתפתחות של חברי הקהילה ומציבים מעל ראשי התושבים תקרת זכוכית עבה. 3. קהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית מתאפיינות בניכור בין העסקים המקומיים לבין התושבים. התושבים אינם נתפסים כשותפים במארג הכלכלי המקומי ואין להם די השפעה על הפיתוח הכלכלי-מקומי. 4. "הדלי הדולף": ההשקעות הכלכליות בפריפריה אינן משרתות את התושבים, נמעני ההשקעה, ולעיתים אף פוגעות בהם- חברתית וסביבתית; תמריצי הפיתוח חוזרים בסופו של דבר אל המרכז ואל המשקיעים הגדולים, ולא משפרים את מצבם של התושבים. גם כספי התושבים עצמם יוצאים החוצה ומפרנסים את הרשתות הגדולות במקום את הכלכלה המקומית. כך גם המשאבים הקיימים/מושקעים בפריפריה זורמים החוצה ולא מסייעים בפיתוח כלכלי של הקהילה והיישוב. בעיות אלו מגבירות את אי השוויון ופוגעות באיכות החיים, במוביליות, בהון החברתי ובחוסן של קהילות אלה. החסמים המערכתיים לפתרון הבעיה באפיק הכלכלי: 1. היעדר מודעות, תפיסה ואסטרטגיה רשותית וארצית בסוגיית הפיתוח הכלכלי-קהילתי: ברשות המקומית ואף בממשלה אין אנשי מקצוע העוסקים בפיתוח כלכלי-קהילתי ובעלי מודעות לתפיסה הזו. בשל כך, אין אסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח כלכלי של התושבים ברשות נתונה, ובהיעדר אסטרטגיה זו - כאשר ישנה צמיחה, היא אך מעמיקה את הפערים הכלכליים. חסרים מנגנונים של אבחון החסמים הכלכליים של התושבים, וגם כשיש הזדמנויות כלכליות וכן זכויות המגיעות לתושבים הן לא מונגשות לכלל הציבור ובפרט לא לאוכלוסיות החלשות. קיימת בירוקרטיה שמערימה קשיים על פיתוח עסקי מקומי וניצול משאבים קיימים. המערכת הרשותית לא בהכרח רואה את התושב במרכז ואינה פועלת מתוך הבנה של קשר בין צמיחה כלכלית-קהילתית לצמיחה כלכלית-עירונית, לא אקטיבית בנושא ולא מייצרת שיתופי פעולה קהילתיים ואזרחיים לצמיחה מכלילה. 2. תיעדוף עסקים גדולים על פני עסקים מקומיים: בשל הקשר ההדוק בין תשלומי הארנונה למצבה הכלכלי של הרשות, ישנו תיעדוף לעסקים גדולים כמו מפעלים ורשתות גדולות שעל אף היתרון הכלכלי שיש להם בשל תשלומי ארנונה גבוהים, הם לא תורמים לפיתוח הכלכלי של התושבים. יתר על כן, יכולתם של עסקים ורשתות גדולות לספק שירותים במחיר מוזל מאד מהווה קדימות בתוכניות ומפעלים ממשלתים הפועלים בפריפריה, לפיכך, פעמים רבות עסקים גדולים אלו דוחקים את מקומם של עסקים קטנים וקהילתיים ובכך מונעים מהקהילה להתפתח ולהקים מערכת פנימית המכלכלת את עצמה ומפנה את המשאבים שלה פנימה לקהילה. 3. היעדר סנכרון ותקשורת: אגפי הקהילה ואגפי הכלכלה, הן ברשות המקומית והן ברמה הארצית, לא מתקשרים זה עם זה ולא מתמחים זה בתחומו של זה. כך נוצרת מציאות שישנה הפרדה בין התחום הכלכלי לתחום הקהילתי ומדדי הצמיחה הכלכלית הם כמותיים בלבד ולא ערכיים. בשל העובדה שאין ראייה הוליסטית בהקשר הזה, אין תכנון, מטרות משותפות ושיתוף ידע, תקנים לאנשי מקצוע, הכשרות, תקציבים וכו'. 4. היעדר אוריינות כלכלית-מקומית: התושבים והקהילה אינם מודעים למשמעותה של כלכלה מקומית, להשפעה שלה על הסביבה הקהילתית בה הם חיים ועל המשאבים ואפשרויות הפיתוח שיש בידיהם כקהילה. כך המשאבים מופנים כלפי חוץ ולא לטובת הכלכלה המקומית והצמיחה של הקהילה עצמה. בנוסף, כאשר הפרטים בקהילה חיים בחוויית הישרדות ונתונים תחת לחץ, אין להם את משאבי האנרגיה והזמן להשקיע בפיתוח כלכלי, לא ברמה הפרטית ובוודאי שלא ברמה הקהילתית. מה גם שלקהילות עצמן אין את הידע והכלים של ניהול כלכלי משותף ופיתוח עסקי-קהילתי.
0
4
29
Maya Epsztajn
02 במרץ 2022
In צוות חברתי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! להלן דרכי הפעולה שנאספו מתוך חברי הצוות בסיום המפגש. האם יש דרכי פעולה נוספות שתרצו להציע שמספקות מענה לבעיות שהוגדרו ומובילות לתוצאות הרצויות? (יש להזכיר כי דרך פעולה אינה בסט פרקטיס, אלא המתווה הרחב המוצע ליישום על מנת להוביל לתוצאות הרצויות). אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה התערבויות ודרכי פעולה להתמודדות עם בעיות ולהתמודדות עם החסמים ברמת קהילה 1. פיתוח מנגנונים לשיתוף ציבור איכותי: מנגנונים ופרקטיקות המאפשרות שיתוף מלא של הציבור בפעולות הנעשות בתחומי הקהילה, באופן המייצר אמון ופעולות הדדיות לקידום הקהילה בכל התחומים. 2. ייצוג והשפעה של כלל התושבים בשכונה: יצירת קבוצות משימה/ ועדות בשכונה בתחומים השונים הנוגעים לחייהם של התושבים, תוך הקפדה על גיוון וייצוג של כלל האוכלוסייה בשכונה. 3. אקטיביזם קהילתי: הקמת קבוצות אקטיביסטיות בתחומים המשמעותיים לתושבי השכונה, תוך ניסיון לגייס קבוצות מגוונות של תושבים מכלל שכבות האוכלוסייה בשכונה – בעיקר תושבים שנשארים לרוב בצללים, יצירת חוויות הצלחה וקידום יעדים ברורים ומציאותיים. קורסי פעילים מתמשכים ומתחדשים לגיוס תושבים לפעילות קהילתית, הכשרת תושבים ליזמות קהילתית ואקטיביזם והקצאת תקציבים למימוש היוזמות הקהילתיות. 4. מנגנונים קהילתיים לערבות הדדית: הקמת מנגנונים קהילתיים שיאפשרו מעורבות וערבות הדדית למען חברי הקהילה בחירום ובשגרה: ועדת חירום, בישול ליולדות, סיוע לקשישים ולעולים חדשים, משפחות מאמצות וכד'. 5. ייצוג והשפעה של כלל התושבים בשכונה: יצירת קבוצות משימה/ ועדות בשכונה בתחומים השונים הנוגעים לחייהם של התושבים, תוך הקפדה על גיוון וייצוג של כלל האוכלוסייה בשכונה. 6. הנגשת המרחב הציבורי: הנגשת הידע, השירותים והמרחב החברתי-קהילתי לכלל האוכלוסיות בשכונה, היכרות עם נרטיביים תרבותיים וחברתיים שונים של האוכלוסיות בשכונה ויצירת מרחב מאפשר לכולם. 7. שמירה על הסדר במרחב הציבורי: הגברת האכיפה על מקרי אלימות וונדליזם במרחב הציבורי, שיפור תשתיות הניקיון וכן תשתיות פיזיות במרחב הציבורי הן מבחינת הנראות והן מבחינת האיכות. עבודת רחוב בכלל איזורי השכונה, חיזוק השייכות לשכונה על ידי מבצעי ניקיון ושפ"ה שכונתיים, גאווה מקומית, משמר שכונתי וסיירת הורים. ברמת הרשות 1. תכנית אב לקידום קהילתיות ברשות: הקמת מנגנון רשותי העוסק בענייני קהילה באופן חוצה אגפים, מתכלל את הפעולות הנעשות ברשות הן מבחינת המערכת העירונית והן מבחינת כלל השחקנים הפועלים ברשות. מיקוד הכוחות העוסקים ברשות בתחום החברתי -קהילתי, יצירת שפה משותפת, עבודה על מטרות משותפות ופעולות משותפות שמקדמות יחד, כל שחקן בתחומי העשייה שלו, קהילה מיטיבה. הגדלת כח האדם העוסק בעבודה קהילתית. 2. מיפוי קהילתי והקמת מאגר נתונים שכונתי מעודכן: מיפוי נתונים בכלל ההיבטים הנוגעים לחיי התושבים והקמת מאגר מאורגן ומעודכן שיסייע הן לרשות והן לתושבים לבסס את העבודה הקהילתית על נתונים רלוונטיים ועל הצרכים של התושבים. 3. שקיפות מצד הרשות : תפיסה ערכית ופרקטיקות המאפשרות שקיפות מלאה של הרשות אל מול התושבים. ברמה הלאומית 1. קידום מדיניות, זרועות ביצוע ופרויקטים שתפקידם לטפח קהילות: מדיניות המסייעת לקהילות מסוגים שונים לקדם תהליכי פיתוח, תכנון והתארגנות קהילתית, בכדי שהן תוכלנה להשפיע על תהליכי קבלת החלטות הנוגעים להן, תוך מימוש הפוטנציאל והכוחות הטמונים בהן. 2. קידום מדיניות ופרויקטים הרואים בקהילה זרוע לקידום מגוון נושאים: הקהילה יכולה לשמש כלי ביצוע מרכזי עבור המדינה ביישום תכניות ממלכתיות ובהשגת מטרות מדינתיות.
0
4
55
Maya Epsztajn
02 במרץ 2022
In צוות חברתי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם התוצאות הרצויות באפיק החברתי, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה התוצאות הרצויות אליהן נגיע בעקבות התערבות באפיק החברתי: ברמת הקהילה קהילה בעלת הון חברתי-קהילתי: בין התושבים קיימים יחסי אמון וערבות הדדית, שמטפחים שייכות, משמעות, ותחושת קהילתיות, מעורבות חברתית ואחריות חברתית. הקהילה מאמינה בכוחותיה וביכולתה להתפתח ולחולל שינוי, וכן נותנת אמון בדרג המקצועי וברשות עצמה, פועלת בשותפות עם הרשות תוך מעורבות ולקיחת אחריות חברתית. קהילה בעלת חוסן קהילתי: הקהילה בעלת חוסן חברתי, מוכנות להתמודדות עם מגוון מצבי משבר ומסוגלות קולקטיבית ומעודדת צמיחה והתפתחות של חבריה. חיים משותפים בסביבה הטרוגנית ובמרחב ציבורי בטוח: קהילה מכלילה אתמגוון האוכלוסיות מהן היא מורכבת, באופן שהן מרגישות ביטחון, שייכות ושוויון, ומעורבות בחיי הקהילה באופן פעיל הן מבחינת ייצוג והשפעה והן מבחינת ביטוי תרבותי וחברתי. מרחב ציבורי בטוח, מתוחזק ושמור, נגיש ומותאם לכלל האוכלוסיות, המעניק תחושת ביטחון בכל שעות היממה ואשר נשמרים בו כללי התנהגות נאותים. קהילה בעלת משילות עצמית, קול והשפעה חברתית: תושבי הקהילה יוזמים ומתארגנים על מנת לקדם היבטים שונים בחיי הקהילה, באופן שוטף וכן באופן חד פעמי. מוקדי השפעה רבים בתחומים שונים המאפשרים מעורבות מגוונת ומייצגת של תושבים, התושבים שותפים מלאים בהחלטות, בתכנון ובביצוע בכל התחומים הנוגעים לחייהם. ברמת הרשות רשות מקומית מקדמת אג'נדה קהילתית: הרשות המקומית ואגפיה השונים, מזהים, מכירים ומודעים לחשיבותה ולכוחה של הקהילה, נכסיה ויתרונותיה, מקדמת עבודה משותפת ומסונכרנת של כלל השחקנים בשדה ותקשורת טובה ורציפה בין כלל הגופים והשחקנים הפועלים בזירה הקהילתית ומשקיעה משאבים נדרשים לפיתוח קהילתי ולחיזוק תחושת השייכות והקהילתיות בקרב התושבים. תשתיות רשותיות התומכות בפיתוח קהילתי: תשתיות פיזיות, אנושיות ודיגיטליות התורמות לעידוד, חיזוק ושדרוג הפיתוח הקהילתי. עבודה רשותית וקהילתית מבוססת נתונים תהליכי תכנון, פיתוח והערכה רשותיים וקהילתיים המבוססים על נתונים רלוונטיים לחיי הקהילה. ברמה הלאומית משרדי ממשלה שפיתוח קהילתי על סדר יומם: הכרה של מנגנוני הממשל בחשיבותה של קהילה למוביליות, חוסן ואיכות חיים. והקצאת ואיגום משאבים ממשלתיים לתמיכה בקהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית. עבודה בין משרדית ובין אגפית להקצאת משאבים לאומיים וסל שירותים המאפשרים תהליכי פיתוח קהילתי ורגולציות ברמה הרשותית להטמעה אפקטיבית של משאבים אלה.
0
0
20
Maya Epsztajn
02 במרץ 2022
In צוות חברתי
שלום ותודה על ההירתמות לעיצוב מהלך קהילה מיטיבה! לפניכם הבעיות באפיק החברתי, כפי שהוסכמו באופן רחב במפגש חילוץ הידע ב-28.12. אם קראתם וזיהיתם פערים בין ההסכמה שהושגה בשולחן הצוותי, לטקסט שמוצג לפניכם - אנחנו רוצים שתכתבו לנו! בבקשה לא יאוחר מ- 10.3 בתודה מראש, צוות קהילה מיטיבה הבעיות באפיק החברתי: 1. קהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית מתאפיינות בהון חברתי נמוך, חוסר אמון וניכור בין התושבים עצמם וכן בין התושבים לרשות. אוכלוסיות אלו סובלות מהדרה חברתית והדרה מהמרחב הציבורי, הן מבחינה פיזית והן מבחינת ייצוג והשפעה על המרחב. 2. תחושת השייכות והמשמעות וכן תחושת האחריות הקהילתית והערבות ההדדית בין חברי קהילות בפריפריה החברתית-גאוגרפית הן נמוכות, דבר המחליש קהילות אלו עוד יותר. תחושת המסוגלות הקולקטיבית שלהן נמוכה ומשפיעה על ההשתתפות האזרחית, החברתית והקהילתית שלהן. בהיעדר ערבות הדדית, תחושת אחריות קהילתית, שייכות ומשמעות, התושבים לא מתארגנים ולא לוקחים חלק בשיפור ובעיצוב חייהם הקהילתיים, כל אלה תורמים לירידה בחוסן החברתי, שמסכנת את יכולתם של חברי הקהילה לעמוד במצבי משבר. 3. ההטרוגניות באוכלוסיות בפריפריה החברתית-גאוגרפית היא רבה ומשאבי הרשות מצומצמים יותר, שילוב המוליד קונפליקטים פנימיים ומאבקים על חלוקת משאבים. פעמים רבות הקולות החזקים שנשמעים ברשות ובקהילה אינם מייצגים את כלל תושבי השכונה והקהילה. אוכלוסיות מסוימות בקהילה עלולות לחוות הדרה חברתית ותחושות קיפוח. 4. המרחב הציבורי בפריפריה החברתית-גאוגרפית לעיתים קרובות אינו הולם את צרכיי הקהילה ומאופיין בהזנחה, תחזוקה לקויה ולכלוך, וונדליזם ורמות אלימות ופשיעה גבוהות. היעדר מרחבים ציבורים מטופחים ותשתיות מזמינות המאפשרות ומעודדות קשרים קהילתיים והתפתחות אישית וחברתית. בעיות אלו מגבירות את אי השוויון ופוגעים באיכות החיים, במוביליות, בהון החברתי ובחוסן של קהילות אלה. החסמים המערכתיים לפתרון הבעיה באפיק החברתי: 1. היעדר מדיניות סדורה לפיתוח קהילתי, המתייחסת גם לסנכרון כלל הפעולות והשחקנים בשדה המעודדים את התפתחותן וצמיחתן של קהילות. 2. היעדר מנגנונים ותשתיות רשותיות התומכות בפיתוח קהילתי: הרשויות המקומיות חסרות ידע ונתונים בנוגע לקהילות ברשות, ותהליכי התכנון והפיתוח שהרשות מבצעת בכל הנוגע לחייהם של התושבים לרוב נעשים שלא בשיתוף התושבים. העדר תשתיות המאפשרות ומעודדות קשרים קהילתיים והתפתחות אישית וחברתית והכללה חברתית. העדר נגישות לשירותים חיוניים של הרשות והמדינה. 3. היעדר מדיניות ממשלתית לפיתוח קהילתי והעדר משאבים מספקים: תקצוב, תקנים לפיתוח ולצמיחה חברתית וכלכלית.
0
2
51
Maya Epsztajn
08 בפבר׳ 2022
In שולחן רחב
מה מעניין אתכם לדון בו עם מומחי הקהילה שנמצאים ברשת קהילה מיטיבה? מוזמנים לזרוק כאן רעיונות, או להרים את הכפפה ולפתוח פוסט חדש עם הנושא
0
1
27
Maya Epsztajn
26 בינו׳ 2022
In שולחן רחב
שלום חברים, מקווים שכולכם בריאים ושורדים את הבידודים. התקופה הנוכחית החזירה אותנו לימי הבידוד של הסגרים, והזכירה לכולנו עד כמה עזרה משכנים לבניין או לשכונה היא גורם מכריע בימים כאלו. על הרקע הזה אנחנו רוצים לשאול אתכם השבוע: מה המפתח לערבות הדדית בקהילה? אלו יוזמות מקומיות, תכניות ומודלים מעניינים אתם מכירים לקידום ערבות הדדית?
0
0
37
Maya Epsztajn
11 בינו׳ 2022
In שולחן רחב
שלום חברים! אנחנו רוצים להציע היום שאלה מתחום התוכן של הצוות הכלכלי: איך קהילה יכולה לחזק ולמנף את יכולותיה הכלכליות בראיה מקומית? מה צריך להיות לקהילה כדי שזה יצליח, ומי צריך להיות שותף לתהליך? יש לכם.ן רעיונות? הייתם.ן בעצמכם שותפים בפרויקט מעניין שזו היתה המטרה שלו? ספרו לנו כאן בשרשור:
0
1
45
Maya Epsztajn
01 בדצמ׳ 2021
In שולחן רחב
בשבוע שעבר דיברנו איתכם.ן על גיבוש מרכיב הדאטה של המהלך, כלי שיאפשר בעתיד למובילי קהילות לאסוף נתונים על הפעילות בקהילה, ולקבל החלטות מבוססות נתונים לגבי הפעילות שיכולה לייצר מוביליות חברתית וחוסן. כאן אנחנו רוצים לקיים איתכם דיון בשאלה: מה *אתם.ן* הייתם מודדים או מודדות?
0
11
161
Maya Epsztajn
09 בספט׳ 2021
0
0
6
Maya Epsztajn
09 בספט׳ 2021
שנה טובה לכל חברי השולחן הרחב content media
0
1
16
M
Maya Epsztajn

Maya Epsztajn

More actions